פס"ד בתביעת מזונות קטין שאביו אברך, אשר תורתו אֻמָּנותו ללא זמני שהות

תביעה למזונות קטין מאביו שהוא אברך הטוען כי תורתו אֻמָּנותו. 

הצדדים וטענותיהם:

1. הצדדים יהודים, נישאו זל"ז כדמו"י ביום x.x.17.

2. במהלך הנישואין נולד הקטין א. ו. יליד x.x.2017.

3. הצדדים נפרדו ביום 08.07.2018 לאחר שעתרה התובעת בתובענה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ובהמשך התגרשו זמ"ז בגט פיטורין.

4. ביום 20.09.18, הגיש הנתבע תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי.

5. התובעת טענה כי מתחילת נישואי הצדדים הנתבע נהג בכוחניות ובאלימות מילולית וגם השפילה לאחר שפוטרה, כשאמר כי הנישואין הם מכח טעות. נטען כי לאחר לידת הקטין, אמר הנתבע לקטין אמירות כגון: "חבל שנולדת", "נולדת בטעות" ועוד. נטען כי הנתבע רשום כאברך אך עבד "באופן לא רישמי". עוד נטען כי עול ניהול הבית ופרנסת הבית היה על כתפי התובעת. נטען כי כ-4 חודשים טרם הגשת התביעה, בתאריך 08.07.2018, לאחר שחשה התובעת בסכנה מוחשית לה ולקטין, פנתה בבקשה למתן צו הגנה והצדדים הפרידו מגוריהם.

עוד נטען כי כל עול גידול הקטין נופל על התובעת לבדה מאחר והנתבע מתנכר לקטין וגם טוען כי אינו אביו, חרף בדיקות לסיווג רקמות שערכו הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט, והתובעת נעזרת בהוריה ושכרה דירה בבניין בו הם מתגוררים תמורת שכ"ד בסך 1,500 ₪ לחודש.

אשר להשתכרות הצדדים, נטען כי התובעת עובדת קבלן בחברת ---- ושכרה החודשי הממוצע הוא בסך 6,400 ₪. אשר לנתבע נטען כי הוא זכאי למִלגת לימודים בסך שאינו ידוע, וגם משתכר סכומים נאים במזומן מעבודתו כסופר סת"ם, בכתיבת תפילין ובכתיבת מזוזות, וגם מעבודתו כנהג אשר מסיע רבנים ואינו ממצה את פוטנצאיל השתכרותו.