פס"ד בתביעת מזונות ותביעה שכנגד לדמי שימוש

עניינו של פסק דין זה בתביעת מזונות אותה הגישה התובעת כנגד הנתבע ותביעת דמי שימוש אותה הגיש הנתבע. פסק הדין ניתן בשתי התובענות יחדיו.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. הצדדים, נשאו כדמו"י ביום 12/08/2008 והתגרשו ביום 26/11/2019.
2. מנישואי הצדדים נולדו הקטינים: ל' , יליד 28/08/2009 ו- א' יליד 08/01/2014.
3. הצדדים הגישו מספר תביעות האחד כנגד השני שהתנהלו בפניי.
4. במסגרת הליך 29560-21-19 הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם כי מועד הקרע ביניהם מיום 03/02/2019. כך גם הסכימו כי הזכויות ביניהם יאוזנו באופן שיוויוני ובעניין זה נותר אך להמתין לחוות דעת האקטואר. עוד נתנה החלטה כי יבוצע פירוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים.

5. התובעת הגישה תביעת משמורת והנתבע הגיש תביעת הסדרי ראייה. בפסק דין שניתן בהסכמה בשני ההליכים מיום 4/11/2019 נקבע כי המשמורת על הקטינים תהא לתובעת. כן נקבע כי האב ישהה עם הקטינים בימים ראשון ושני בין השעות 15:00-18:30 וכל שבת שלישית בין השעות 10:00-15:00.

6. לעת הזו, כל שנותר להכריע בעניינם של הצדדים הינו בתביעת המזונות שהוגשה על ידי התובעת וכאמור לעיל, בתביעה לדמי שימוש שהוגשה על ידי הנתבע.

7. בהחלטה לעניין מזונות זמניים מיום 30/04/2019 קבעתי כי מזונות הקטינים יעמדו על סך של 1,200 ₪ עבור כל אחד מהקטינים בתוספת מחציות עבור חינוך ורפואה. עוד קבעתי שלאור העובדה שהבן א' מקבל קצבת נכות, הרי שבשלב זה, פטור הנתבע מתשלום מזונותיו ועליו לשלם לעת עתה עבור מזונות הבן ל'  בלבד. עוד אוסיף כי בהחלטתי מיום 31/05/21 ושעה שהוכח בפניי כי התובעת אינה מקבלת עוד קצבת נכות עבור הבן א'  מהמל"ל, קבעתי כי לא תעמוד עוד לנתבע הטענה לזכות קיזוז נכות כספי קצבת הנכות שהתקבלו אצל התובעת.

 אדרש תחילה לתביעת המזונות.

8. טענות התובעת