פס"ד בתביעת לקוח בעניין סיכום עסקה עם הוט תקשורת בע"מ

בדיון הציע ביהמ"ש לצדדים לפסוק בתיק בדרך של פשרה לפי סעיף 79א'. משלא שוכנע ביהמ"ש שהתובע מבין את המשמעות של סעיף 79א' והשלכותיו, ולא יכול היה להסביר לו את העניין מפאת מורכבותו וקשיי השפה של התובע, ניתן פסק דין זה.

התובע הגיש תביעה נגד הוט מערכות תקשורת בע"מ ו/ו הוט טלקום שותפות מוגבלת. התובע טען בכתב התביעה שבמשך כמה חודשים הוא קיבל מהנתבעת הצעות לעבור אליה. הוא השיב שהוא לקוח של yes ומשלם 159 ₪ לחודש. נציג הנתבעת מר דוד צוקרמן אמר שהתשלום אצל הנתבעת יהיה 169 ₪ לחודש קבוע, בתמורה כל הערוצים ברוסית יהיו פתוחים בפניו והערוצים בערבית יבוטלו. ביום 5.3.19 קיבל בדוא"ל הצעת מחיר של 169 ₪ לחודש. ב- 7.3.19 ראה בדוא"ל הסכם לפיו החיוב הוא בסכום של 149 ₪ במשך 3 חודשים, ולאחר מכן 9 חודשים בסכום של 189 ₪ לשנה (להלן ההסכם או  סיכום עסקה). עוד התברר מההסכם שלא קיבל את כל הערוצים הרוסיים, אין NIVMI והערוצים ערבים לא בוטלו. התובע טען שהוא בן 76 ולא האמין ברגע הראשון למה שכתוב בהסכם. הוא חשב שמדובר בטעות או בשטות. לטענתו הייתה הצעת מחיר היו כמה שיחות היה הסכם. ב-10.3.19 פנה לנציג הנתבעת צוקרמן ושאל למה ההסכם לא מתאים להצעת המחיר ולהסכם בעל פה. צוקרמן השיבו שהוא יקבל הסכם אחר. ביום 12.3.19 צלצל שוב לצוקרמן וביקש להחזיר את המחיר ל-169 ₪ לחודש קבוע, ולבטל ערוצים בערבית. נאמר לו שהערוצים בערבית הם חינם במתנה. ביום 14.3.19 צלצל שוב לצוקרמן והלין שלא קיבל הסכם חדש ועברו כמעט 10 ימים. התובע שאל מתי יקבל את ההסכם החדש. צוקרמן התפלא שהתובע לא קיבל עדיין את ההסכם החדש, אמר שיבדוק מיד ויתקשר חזרה עוד 20 דקות אך לא חזר כפי שהובטח. ביום 15.3.19 שלח התובע מכתב לנתבעת בדוא"ל. ביום 17 למרץ צלצל אליו סמנכ"ל לקוחות פרטיים ואמרה שבהוט אין תוכנית קבועה כלל ושהצעת המחיר שנשלחה אינה הסכם. הוצע לו את התוכנית שבהסכם בכתב. התובע טוען כי התנהלות הנתבעת מהווה מרמה כדי למשוך לקוחות אליה בנושאים הבאים: בהצעת המחיר של 169 ₪ לחודש קבוע; שכל הערוצים ברוסית יהיו פתוחים ; שהערוצים הערביים יבוטלו; התקנת ציוד חינם; התחייבות הנציג לבדוק ולחזור אליו; התחייבות לשלוח הוראות שימוש לשלט ולממיר. התובע גם מלין על כך שהנתבעת לא מציגה רשימה של ערוצים שנכנסים לחבילה הן בחינם והן בתשלום. בגין התנהלות הנתבעת מבקש התובע לפסוק לו פיצוי בסכום של 5,000 ₪.

התובע צרף לכתב התביעה דוא"ל ששלח לנתבעת בשפה הרוסית עם תרגום לעברית. לפי התרגום שלא הוכחש התובע הלין על המרמה כלפיו ודורש לקבל הסכם לפי ההבטחות של הוט כלפיו. בנוסף צורף דוא"ל מפורט מיום 15.3.19 בעברית בו התובע דורש לבטל את ההסכם שנשלח אליו ומלין שוב על כך שסיכום העסקה הוא בניגוד לכל ההבטחות בעל פה שניתנו לו ובניגוד להצעת המחיר. לא הייתה הכחשה של הפניות של התובע לנתבעת.

ראיות התובע כוללות הצעת מחרי בכתב בסכום של 169 ₪. את סיכום העסקה שמהם עולה חיוב בחודש ראשון של 149 ₪ ובמשך שלושה חודשים, ולאחר מכן חיוב בשל 189 ₪ וחיוב בגין התקנה בסך של 79 ₪.

הנתבעת טענה בהגנתה שמדובר במקרה של העדר יריבות, טעות בכדאיות העסקה, העדר עילת תביעה, תביעה קנטרנית וטורדנית. סוגיית העדר היריבות באה על פתרונה בהסכמה בדיון (ע' 1 ש' 15 וש' 31 וע' 2 ש' 1-4).

נטען כי ההתקשרות נערכה ביום 7.3.19. בהצעת המחיר לא כתוב שם הנציג ואין חתימה עליה ושהתובע מנסה למצוא כיס עמוק. הצעת המחיר לא הייתה חוזה מחייב אלא הצעת מחיר ראשונית. סיכום המכירה הוא הקובע. התובע קיבל הטבה משמעותית לאחר שפנה, והפחתה בדמי המנוי בדמות תשלום של 149 ₪ ב- 3 חודשים ראשונים.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות שוכנעתי שקיים פער בין מה שהובטח ללקוח בעת ההצטרפות לבין סיכום העסקה. התובע הצליח להוכיח את הפער.

גרסת התובע כי היה לקוח של yes והוצע לו לעבור לנתבעת כנגד תשלום חודשי של 169 ₪ סופי לא נסתרה. גם גרסת התובע כי דוד צוקרמן, מטעם הנתבעת, שוחח איתו טלפונית והבטיח לו מחיר זה כמחיר סופי וכן שהתובע יקבל בתמורה גם גישה לכל הערוצים ברוסית כשמנגד הערוצים בערבית יחסמו לא נסתרה. דוד צוקרמן לא התייצב להעיד מטעם הנתבעת ועל כן ביהמ"ש מקבל את גרסת התובע בשלמותה. בהגעה למסקנתי זו לא נתתי כל משקל לתוכן ההקלטות ברוסית שכן לא צורף להם תמליל ותרגום לעברית.