פס"ד בתביעת אישה לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירות מין שביצע בה ראש ישיבה וקהילה

רקע

1. התובעת ילידת שנת 1982, אישה מאמינה, נשואה ואם ל- 3 ילדים.

1. התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירות מין שביצע בה הנתבע ששימש כראש ישיבה ורבה של קהילה מספר שנים.

1. בגין עבירות אלו הורשע הנתבע בגרם מעשה אינוס וגרם מעשים מגונים בנסיבות אינוס והוטל עליו עונש מאסר בפועל ופיצוי כספי לתובעת בסך 25,000 ₪. יצוין, כי הנתבע הורשע בגין פגיעה בשמונה מתלוננות והתובעת שלפני היא אחת המתלוננות.

העובדות הצריכות לעניינו

1. הנתבע שימש כראש ישיבה בעיר. על פי כתב האישום המתוקן בו הורשע הנתבע, הוא ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו כדי לבצע עבירות מין במספר נשים שפנו אליו מתוקף מעמדו הדתי – רוחני.

1. במהלך שנת 2005, בעקבות קשר שניהלה התובעת עם תלמיד של הנתבע, שראה בנתבע כבר סמכא, יצרה התובעת קשר עם הנתבע וסיפרה לו על חייה ומשברים שחוותה לרבות פגיעה מינית שחוותה בעברה.

1. התובעת היא אישה מאמינה ונתנה אמון רב בנתבע אותו ראתה כרב מכובד ובכוונותיו לסייע לה והאמינה לנתבע שאמר, כי היא זקוקה לתיקון. על רקע האמור, בין השנים 2006-2015 במספר הזדמנויות פעלה התובעת בהתאם להוראות הנתבע ושלחה לו לבקשתו, תמונות של גופה העירום, לרבות אבר מינה החשוף. כן שלחה התובעת לנתבע סרטונים בהם היא מתפשטת, חושפת את איבר מינה ונוגעת בעצמה. בנוסף, לבקשת הנתבע, חשפה התובעת את גופה בפני הנתבע בשיחות וידאו ובאחת מההזדמנויות וכחלק מ"הטיפול", התובעת החדירה לתוך איבר מינה חפצים, כאשר היא מצלמת את עצמה לבקשת הנתבע.

1. מהתסקיר שהוגש בעניינה של התובעת בהליך הפלילי עולה, כי הנתבע רכש את אמונה של התובעת והיווה עבורה דמות סמכותית דתית. הנתבע ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו  לשם ביצוע מעשים מגונים בתובעת בהסכמה לכאורה שהושגה במרמה באצטלה של תיקון רוחני. הפגיעה הבולטת ביותר נובעת מההתפכחות וההבנה, כי התובעת הולכה שולל על ידי אדם בו נתנה אמון מלא וראתה בו דמות בעלת סמכות רוחנית ודתית משמעותית, דבר המעצים את תחושת האשם וערעור הביטחון בעצמה ובאחרים.

טענות התובעת