פס"ד בתביעת אישה להתיר לה לעשות שימוש בעוברים שהופרו בזרע בן זוגה לשעבר באמצעות פונדקאית

פסק הדין יכריע בשאלת זכותה של התובעת לאימהות באמצעות שימוש בעוברים מוקפאים שנוצרו מהפריית ביציות מגופה של התובעת בזרעו של הנתבע מס' 3 (להלן: "הנתבע"), לעומת זכותו של הנתבע שלא להיות אב לעוברים שנוצרו מההפריה הנ"ל.

העוברים נוצרו ע"י הצדדים בשנת 2015, ומאז מוחזקים בהקפאה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה הוא הנתבע מס' 1 (להלן: "בי"ח סורוקה"). נוכח מורכבות העובדות והסוגיה המשפטית, ובשים לב לכך שנדרשה גם פרשנות יישום הוראות החוק לנשיאת עוברים, נדרשה גם עמדת היועמ"שית נוכח ייחודו של המקרה ונסיבותיו המשפטיות .

הסכסוך עוסק באפשרות להתערב בסוד הבריאה, לברוא אדם, ילד או ילדה מעוברים שיצרו הצדדים ואשר הם חלוקים ביחס לאפשרות השימוש בהם ואופן השימוש בהם.

עסקינן בשאלה קיומית, בריאת אדם כאמור, אשר לא ניתן לתאר או לתפוס את חשיבותה כלפי שני הצדדים וכמאמר כב' השופט א' גולדברג בפסק הדין שניתן בפרשת נחמני, דנ"א 2401/95 רות נחמני נ' דניאל נחמני, פד"י נ'(4), 661 (להלן: "פרשת נחמני") 12.9.1996, שעסקה באותה סוגיה ממש, אך בנסיבות מעט אחרות וקודם לחקיקת חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק לנשיאת עוברים"):

"תהליך בריאתו של האדם היה נתון בעבר לשליטתם של כוחות הטבע בלבד. ההתעברות הייתה תוצאה של אירועים אינטימיים, שכל כולם בתחום צנעת הפרט. ההתפתחות הטכנולוגית-רפואית שינתה סדרי בראשית ובקעה בקיעים בהגמוניה של הטבע בסוד הבריאה. על רק זה צמח הסכסוך בין בני הזוג ... אשר מתדפק על שעריו של בית המשפט. " (ר' עמ' 717 שם)

1. רקע עובדתי

   1. התובעת והנתבע היו בני זוג בין השנים 2013 - 2016.

   2. התובעת נכון לעת הזו בת 39, רווקה ללא ילדים, בשלבי סיום דוקטורט ב***** באוניברסיטת ******.

   3. הנתבע נשוי ואב ל-2 ילדים, ******** במקצועו.

   4. הצדדים הכירו בשנת 2013 ולאחר מספר חודשי הכרות, עברו להתגורר יחד בבית הורי התובעת וניהלו קשר זוגי. בשנת 2015 החלה התובעת סובלת מבעיות רפואיות ובירור רפואי גילה ממצא שנחשד כגידול בשחלה. בעקבות זאת, עברה התובעת טיפולים רפואיים, לרבות כריתה מלאה של הגידול והשחלה השמאלית וכן טיפולים כימותרפיים.