פס"ד בתביעת אבהות בשל אי אמירת אמת וחשש לפגיעה בטובת הילד

בעניין הקטין אלמוני, יליד x/x/2010

פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שיש לו ספק האם בנו הוא בנו ומבקש לבצע בדיקה גנטית – האם יש להיענות לבקשתו?

העובדות:

1. התובע והנתבעת 2 הכירו כבני נוער ובהיות הנתבעת בשירות צבאי הרתה ושני הצדדים הצהירו בבית הדין הרבני כי ההיריון הוא פרי יחסיהם המשותפים (ראו הצהרה מיום 23/2/2010).

2. ביום 26/10/2010 התייצבו הצדדים בבית המשפט לאישור הסכם שערכו ביחידת הסיוע שם הצהירו כי הקטין הוא בנם המשותף ונקבעו הסדרי שהות וחיובי מזונות בהסכמה (הקטין היה בגיל 3.5 חודשים בלבד בעת עריכת ההסכם).

3. בשנים 2012 – 2014 התנהלו שני הליכים בעניין הסדרי שהות בין האב לבין הקטין (תמ"ש 39314-12-12 ותמ"ש 50845-06-12).

4. במסגרת תמ"ש 50845-06-12 ביום 8/8/12 הגיעו הצדדים להסכם ביחידת הסיוע בעניין הסדרי שהות של הקטין אך סמוך לאחר מכן חל משבר נוסף ביחסיהם והוגשה תביעה בתמ"ש 39314-12-12. בהליך זה גם הוגש תסקיר סעד.

5. ביום 5/5/13 הוגש תסקיר סעד שפירט קונפליקט בעצימות גבוהה בין ההורים וקשר מועט ביותר בין האב לבין הקטין. ניסיון להסדיר הקשר במרכז הקשר התקיים רק פעמיים (כאשר הקטין היה בגיל שנתיים) אך לא הייתה לכך המשכיות.