פס"ד בתביעת אב לחידוש קשר עם בנו הקטין בטענה לפעולות יזומות של האם לניכור הורי

ההליך

1. ביום 21.10.2020 הניח בפניי אב לקטין, יליד שנת 2007 את התיק ה- 15 במספר, שבין הצדדים, אשר החלו מריבותיהם עוד בשנת 2015, וכך כתב:

"תביעה זו מוגשת בצער רב, לאחר שכל נסיון להגיע להבנות כשל, ונוכח נסיונותיה של הנתבעת בכל דרך, ובדרך לא דרך, להאריך את הנתק שחל בין התובע לבנם ...., קטין כבן ..., אשר לא פגש את אביו מזה חודשיים ימים, על אף פס"ד של בימ"ש הנכבד מיום 29.9.2020, ועל אף שביהמ"ש המחוזי הותיר על כנו את ההחלטה כי הצדדים יופנו למפגשים למרכז קשר – כפי שיובהר להלן.

ביהמ"ש הנכבד מתבקש ליתן סעדים מידיים, על מנת שלא יווצר מצב בו הנתק לא יהיה ניתן לאיחוי."

2. ואכן, מיום בו נפרדו הצדדים היה הקשר בין הקטין לבין אביו לצנינים בעיני האם. זו האחרונה אפילו לא היססה לטעון, מחד כי פסק דין שנתתי הוא פגום משניתן טרם שמיעת הקטין, ומאידך ובמקביל התנגדה בכל מאודה לשמיעת הקטין (וראה החלטת בית המשפט המחוזי לעניין זה).

3. במקביל ולאורך ההליכים השונים, שיש לראותם כמקשה אחת גם לאחר פגישתי עם הקטין, התרשמתי בשניים:

• האם מעצימה אירועים של מה בכך על-מנת ליצור את האב כדמות "דמונית".
• קיים קשר סימביוטי עמוק בין האם לבין הבן.

4. אין עורר כי מאז חודש אוגוסט 2020 ועד היום לא פגש הקטין באביו ולמרות החלטות שיפוטיות לא בוצע בעטייה של האם כל טיפול לחידוש הקשר.

5. בכתב תביעתו הביא האב מספר ציטוטים מהחלטות שיפוטיות אשר ניתנו בין הצדדים ואשר הצביעו לשיטתו על בעיית ניסיון האם להדירו מחיי הבן וכתב, בין השאר, כך:

"8.       ביום 7.10.2020 ניתנה החלטה אירעית בבקשה במעמד צד אחד, לעיכוב ביצוע פס"ד של בית המשפט הנכבד בכל הנוגע למינוי האפוטרופוס לדין לקטין, עד להחלטה אחרת, לאחר שתנתן תגובת האב עד ליום 14.10.2020, והותיר על כנה את הפנית הצדדים למכון "מפגשים".