פס"ד בתביעת אֵם לתשלום מזונות, מדור והוצאות חריגות עבור בנם הקטין של הצדדים

תביעת אֵם לתשלום מזונות, מדור והוצאות חריגות עבור בנם הקטין של הצדדים.

הצדדים וטענותיהם:

1. הצדדים, הורים לקטין ס.מ.ד. יליד xx.xx.2009.

2. מטעם התובעת נטען כי הצדדים היו ידועים בציבור מיום xx.xx.2008 ועד שלהי אפריל 2012. נטען כי במהלך הריונהּ של התובעת חלה הדרדרות במערכת היחסים בין הצדדים, אשר כללה אלימות מצד הנתבע עד עזיבתו בחודש מאי 2012 את הדירה בה התגוררו הצדדים. נטען כי ממועד עזיבת הנתבע לא שילם הנתבע מזונות והוצאות עבור הקטין. לטענת התובעת, היא חששה לדרוש מזונות מפאת איומי הנתבע. התובעת טענה כי עבדה 28 שנים בתפקיד אֵם בית והשתכרה כ-6,000 ₪, אך כיום אינה עובדת צרכיו המיוחדים של הקטין, והיא מתקיימת מקִצבה של המוסד לביטוח לאומי בשל נכותה שעומדת על שיעור של 60%. עוד נטען כי התובעת הוכרזה כפושטת רגל וביום 18.05.2010 ניתן בידה צו הפטר בפש"ר --------. נטען כי הכנסתה הכוללת מקצבאות הביטוח הלאומי הם בסך כולל של 4,265 ₪ (2,376 ₪ נכות כללית, 469 ₪ הבטחת הכנסה, 152 ₪ קִצבת ילדים וקִצבת ילד נכה 1,258 ₪). נטען כי הנתבע פרש לפנסיה מוקדמת ומשתכר סך 4,000 ₪ פנסיה חודשית, קִצבת שארים 1,400 ₪ וסך 3,800 ₪ מעבודתו בחברת שמירה. נטען גם כי לנתבע הכנסה נוספת מהטבות להן זכאי בתור גמלאי --------, וכי הוא בעל פוטנציאל השתכרות בסך 8,000 ₪ לחודש אם יבחר לעבוד במשרה מלאה. עוד נטען כי הנתבע מתגורר בדירת פאר שבבעלותו ואילו התובעת מתגוררת עם הקטין בדירה ישנה שמחציתה בבעלות יורשי בן זוגה הקודם, ולנתבע זכויות בדירת אביו ובכלי-רכב. אשר לצרכי הקטין נטען כי הקטין מוּכר כנכה בשיעור 50% בשל מצבו הנפשי הוא סובל מחרדת נטישה, בעברו 2 ניסיונות אובדניים, הוא זקוק ללמידה מתקנת, טיפולים פסיכיאטרים ולתרופות ולליווי והשגחה 24/7. התובעת עתרה למזונות עבור הקטין בסך 4,000 ₪ כשסכום זה מורכב מהרכיבים הבאים: מזון וכלכלה – 1,500 ₪, מוצרי היגיינה וטיפוח – 100 ₪, ביגוד והנעלה – 500 ₪, בריאות – 400 ₪, בילויים לקטין – 500 ₪ ובגין צרכיו המיוחדים סך 1,000 ₪. עוד עתרה התובעת לסך 1,000 ₪ בגין הוצאות מדור ואחזקתו. בסיכומיה טענה לצרכים הכרחיים בסך 5,600 ₪ ולמזונות בסך 5,000 ₪ לחודש עבור צרכים הכרחיים, וגם דמי טיפול בסך 1,000 ₪ לחודש. סה"כ 6,000 ₪. עוד נתבע כי האב יישא בכל ההוצאות החריגות.

3. הנתבע הכחיש את טענות התובעת. נטען כי הצדדים לא היו ידועים בציבור אלא נפגשו למפגשים קצרים אשר כתוצאה מהם הרתה התובעת. הנתבע טען כי בינו ובין הקטין היה קשר תקין והוא אף בקשר עם גורמי החינוך של הקטין, אך עם הגשת התביעה החלה התובעת לפגוע בקשר בינו ובין הקטין. עוד נטען כי הנתבע דואג לכלכל את הקטין על ידי העברת סכומים במזומן לתובעת כשהייתה בהליך פש"ר. נטען כי התובעת הסתירה מהנתבע את קצבת המל"ל המשולמת עבור הקטין בסך 1,264 ₪ לחודש, ומבית המשפט הסתירה את תשלומי השכירות שהיא מקבלת מאחיה עבור דירת אימהּ ז"ל אשר לא נרשמה על שמה על-מנת לחמוק מהכנ"ר. נטען גם כי דירת התובעת בבעלותה המלאה ומתגוררים בה ילדיה הבגירים ונכדיה, בעוד דירת הנתבע שייכת בחלקה לבנו כיורש אשתו ז"ל. הנתבע טען כי התובעת מסתירה גם את מצבה הכלכלי האמיתי. אשר לפרנסתו, הנתבע טען כי הוא משתכר מקצבת פנסיה מ--------- בסך 3,700 ₪ וסך 3,300 ₪ מעבודתו בחברת שמירה ומצבו הבריאותי אינו שפיר. נכתב כי מאחר ועבד כשומר בבית ספר בשל משבר הקורונה, מצבו התעסוקי אינו ודאִי והוא חי בצמצום. אשר לצרכי הקטין, נטען כי כספי קצבת המל"ל נועדו לכסות את צרכי הקטין שזכאי לאיבחונים, תרופות וטיפולים ללא עלות. נטען כי התובעת לא הוכיחה צרכים מעבר לסכומי הקִצבה, כי טענותיה לטיפולים רגשיים של הקטין וצרכיו לא גובו בראיות וטענתה לסייעת 24/7 לא נתמכה באסמכתא רפואית אחרת. עוד נטען כי מאחר והקטין מתגורר עם התובעת בדירה שבבעלותה, אין לפסוק מדור. בסיכומיו עתר הנתבע כי לסך 300 ₪ נעבור מזונות הקטין בצירוף מחצית הוצאות חינוך ובריאות. נטען כי סכום זה, עם קִצבת הילדים וקִצבת ילד נכה, מכסים את הוצאות הקטין.

4. בהחלטתי מיום 17.03.2020 חויב הנתבע בתשלום 1,000 ₪ על חשבון מזונות זמניים, מדור והוצאות מדור - ממועד הגשת תביעת המזונות. עוד נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות של הקטין ובהוצאות הבריאות החריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים או הביטוח הרפואי של הקטין - ובלבד שההוצאה עולה על סך של 100 ₪.
5. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו על תצהיריהם.

דיון והכרעה:

התשתית המשפטית:

6. בהתאם לסעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 חיובו של אדם במזונות ילדיו הקטינים נבחן על פי הדין האישי החל עליו אשר קובע: