פס"ד בתביעות שלי נרקיס נ' אסתר דודאי להחזר הלוואות ולביצוע שטרות

1. בתביעות אלו תובע התובע את הנתבעת להשיב לו הלוואות, שלטענתו, נטלו ממנו הנתבעת ובעלה לשעבר, המנוח דוד דודאי (להלן – דוד), בשנת 2009, וכן לשלם לו את הריבית שהוסכמה ביניהם.

            הנתבעת טוענת, כי לא נטלה מהתובע כל הלוואה, ולכן היא אינה חייבת להשיב לו דבר.

            בבסיס המחלוקת עומדת גם טענת הנתבעת כי רוב החתימות הנחזות להיות חתימותיה בהסכמי ההלוואה ובהמחאות שניתנו בקשר אליהן זויפו, ככל הנראה על ידי דוד.

            יצוין, כי בעת נטילת ההלוואות, דוד והנתבעת היו גרושים.

            חובם של דוד והנתבעת עומד, לטענת התובע, נכון ליום הגשת התביעות (חודשים מרץ ויוני 2012) על כ-20 מיליון ₪, אך "לצרכי אגרה" הועמד סכום התביעה על 6 מיליון ₪.

            התביעות הוגשו במקורן גם נגד עזבון המנוח דוד דודאי ז"ל, אך ההליכים נגד העזבון עוכבו בשל פשיטת רגל של המנוח והתביעות התבררו כלפי הנתבעת בלבד.

            למרבה הצער, דוד נפטר במהלך דיון שנערך בעניינו בבית המשפט, במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ביום 5.2.12.

            תמצית תיאור התביעות וטענות הצדדים

2. התביעה העיקרית – ת.א. 26069-03-12 – הוגשה בשל עילות היסוד: הסכמי ההלוואה והסכמים נלווים נוספים.

            התביעה השנייה – ת.א. 41546-06-12 – היא תביעה לביצוע שטרות: שיקים שנמשכו לפקודת התובע מחשבון הנתבעת בקשר להסכמי ההלוואה.

            התביעה העיקרית הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר והנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן.

            הנתבעת הגישה גם התנגדות לביצוע השטרות בתביעה השנייה.

            הדיון בשתי התביעות אוחד, ולאחר הדיון ניתנה החלטה הנותנת לנתבעת רשות להגן בשתיהן, בשל טענותיה, כפי שיפורטו להלן (כב' השופטת אביגיל כהן, החלטה מיום 15.12.12).

            תיאור התביעה העיקרית

            ההסכם הראשון

3. א. ביום 9.2.09 נחתם הסכם בין דוד והנתבעת ובין התובע, שכותרתו "מזכר הבנות"         (נספח א' לכתב התביעה. גם הנספחים להלן, אם לא צוין אחרת, הם מתוך כתב התביעה).