פס"ד בתביעות משמורת הדדיות לשלושה קטינים במסגרת סכסוך גירושין

1. לפניי תביעות משמורת הדדיות, בנוגע לילדי הצדדים, קטינים, שהינם כיום כבני 11, 8 ו- 6 שנים (להלן: הילדים).
2. בתחילת שנת 2018 הגישו הצדדים תובענות הדדיות, שהסתיימו בהסכם גירושין שנכרת באולם בית המשפט ביום 29.3.2018 (להלן: ההסכם). בהסכם לא נקבעה משמורת פורמלית, אלא הסדרי שהות של הילדים עם כל אחד מהוריהם, בזו הלשון:

"הילדים ישהו עם האם בימים ב' וד' ממסגרות החינוך (הבת הבכורה תגיע ישירות) ועד למחרת היום וכן כל סופ"ש שני מיום ו' ממסגרות החינוך ועד יום א' שלאחר מכן. כמו כן, ישהו הילדים עם האם אחת לשבועיים ביום ה' ממסגרות החינוך ועד יום ו', וזאת בשבוע שבסופו הם שוהים עם האב. כפועל יוצא, הילדים ישהו עם האב בימים א' ו-ג' וכן ביום ה' אחת לשבועיים לסירוגין ומדי כל סופ"ש שני והאמור לגבי האם יחול בשינויים המחויבים".

3. עוד בטרם יבשה הדיו על ההסכם, הגישה האם תביעה "בעניין משמורת והסדרי ראיה", בה עתרה לכך, שהילדים לא ילונו עם האב באמצע השבוע (להלן: תביעת האם). בתביעתה טענה האם, ש"הילדים מצויים במצב נפשי קשה מנשוא. הנתבע מתעלל בילדים, מסית אותם כנגד אמם ומונע מהם כל תקשורת תקינה". עוד נטען "כי מצבם של הילדים מידרדר  באופן קיצוני וחריג" ו"כי הילדים אינם מורגלים לטיפולו של האב. הנתבע לא תפקד משך עשור כאב פעיל". בהמשך הדברים טענה האם, שהיא נחשפה "להזנחה פושעת" של הילדים מצד האב (סעיף 6 לתביעה). בשל הזנחה זו, כך נטען, איבדה הבת הצעירה 3 קילוגרמים ממשקלה ומפגינה חרדת נטישה (סעיפים 8-9 לתביעה). עוד נטען, שהאב מלביש את הילדים בבגדים לא ראויים ושולח אותם למוסדות החינוך מלוכלכים (סעיף 10 לתביעה). בנוסף נטען, שהאב צילם את הבת הבכורה בעירום תוך חשיפת אבריה המוצנעים (סעיף 15 לכתב התביעה).
   כמו כן נטען, שהאב מבודד את הבת הבכורה ומונע ממנה להימצא בקרבת חברותיה (סעיף 18 לתביעה). עוד נטען, שהאב מותיר את הילדים "שעות רבות מול מסכי טלוויזיה ומחשב אשר תוכנם אינו ראוי לילדים בגילאים אלו" (סעיף 23 לתביעה).     
   האב הכחיש מכל וכל את הנטען, ואף הגיש בקשה לדחיית תביעת האם על הסף.
4. ביום 17.6.2018 התקיים דיון ראשון בו הבהרתי לצדדים, מחוץ לפרוטוקול, את הנזק החמור שנגרם לילדים בגין המאבק בין הוריהם. בתום הדיון הופנו הצדדים לטיפול אצל מר מ' (להלן: מר מ'), על מנת לגבש מסר הורי אחיד ולהגיע להבנות בכל הנוגע להסדרי השהות של הילדים.
5. ביום 12.11.2018 ערך מר מ' דו"ח באשר לטיפולו בצדדים, לרבות דיווח אודות מפגש אינטראקציה בין האב לילדים. התרשמותו של מר מ' הייתה שמדובר בהורים "ששניהם טובים ומטיבים לילדים, מכילים ומעשירים". הצדדים גילו רצון טוב לשפר את התקשורת ביניהם ודומה היה שהיחסים משתפרים. עם זאת, למרות שהוסברה לאם מפורשות החשיבות בשמירת מסגרת שעות השהות של הילדים, "האם לא העבירה את הילדים בשעות הנקובות". האם אף נטלה את הילדים ממסגרות החינוך למרות שסוכם אצל מר מ' אחרת. האם "אמרה שלדעתה הילדים אמורים לשהות עם האב רק פעמיים בשבוע, כפי שאצל רוב ההורים הגרושים, לדבריה והיא פועלת בהתאם". אחר הדברים האלה, לא עלה בידי מר מ' לקבוע פגישה עם האם משך כחודשיים ימים. בשיחה טלפונית שבה האם לטעון "שהאב אינו מתפקד היטב, מזניח את הילדים, הן בביגוד והן בנושאים אחרים, והיא מתכוונת לערב את הרווחה ועובדת סוציאלית". למרות טענות אלה, סירבה האם לשוב ולהיפגש עם מר מ' על מנת ללבן את הדברים. מר מ' סיכם את הדו"ח באלה המילים:

"למיטב הבנתי והתרשמותי שהאב מתפקד היטב עם הילדים. לא הבחנתי בשום צורה שהם סובלים מהקרבה אל האב. להיפך, בפגישות אתם היו גילויים של חום ואהבה, תפקדו ברמה גבוהה מאוד, קשר ותקשורת טובה בין הילדים לבין עצמם ובינם לבין האב. יחד עם זאת התרשמתי שהילדים כואבים ועצובים כתוצאה מהיחסים בין ההורים. האם מעוררת סימפטיה רבה, ניכר מדבריה שהיא אוהבת מאוד את הילדים והם חשובים לה. לכן לא הבנתי את אי הסכמתה לפגישה משותפת עם ובלי הילדים...הנני ממליץ כשטובת הילדים לנגד עיניי:

• להקפיד מאוד על זמני השהות כפי שנקבעו.
• לשמור בכל משמר על זמני ההעברות של הילדים מהורה להורה.
• לשמור על זמני התקשרות עם הילדים בשעות קבועות כאשר הם אצל ההורה השני.
• להמשיך את התאום ההורי גם לשינוי זמני השהות במשך השבוע במידת הצורך וגם להדרכת ההורים לתפקוד טוב יותר ביניהם לטובת הילדים".

6. ביום 13.11.2018 הוריתי על הגשת תסקיר. ביום 28.1.2019 קיימתי דיון נוסף, שהיה סוער לפרקים. שוב אמרתי לצדדים, שהדרך האחת ואין בלתה למנוע מהילדים נזקים קשים, היא לשוב להליך הטיפולי אצל מר מ'. האם נעתרה והצדדים הופנו שוב לטיפול.
7. ביום 17.4.2019 כתב מר מ' דו"ח נוסף, בו תיאר שלוש פגישות שהתקיימו. לא עלה בידי מר מ' לקבוע מפגשים נוספים בעטיה של האם, שאף חדלה להשיב לפניות טלפוניות. רק בעקבות הודעה של מר מ', שבדעתו לשגר דו"ח לבית המשפט, הואילה האם ליצור עמו קשר. באותה שיחה הביעה האם אי אמון במר מ', האשימה אותו בהטיה לטובת האב, והלינה על האב כהנה וכהנה. כמו כן טענה האם, שמר מ' מונע מבצע כסף, וכי כספו של האב מעוור את עיניו. מר מ' לא אמר נואש וכאשר נרגעה האם עלה בידו להגיע בעל פה להסכמות בנוגע להסדרי השהות בפסח ובראש השנה דאז. דא עקא, האם חזרה בה מהסכמות אלה. משכך, ולאור אי האמון שהביעה האם במר מ', הוא ביקש לשחררו מתפקידו.
8. ביום 6.6.2019 הגיש האב "תביעה למשמורת אב", בה נטען, שהאם מסיתה את הילדים, (בעיקר את הבת א') כנגדו. עוד נטען, להזנחת הילדים על ידי האם, ניעור חוצנה מטיפולים רפואיים ומנושאים לימודיים, חשיפתם לסביבת עבודתה של האם שאיננה ראויה, ועוד.
9. ביום 13.6.2019 הוגש תסקיר בעניינם של הצדדים (להלן: התסקיר). התסקיר סוקר פרידה טראומטית (עזיבה חד צדדית של האם את דירת המגורים עם הילדים, ונטילת התכולה), שההסכם לא ריפא. תואר קונפליקט מתמשך בין ההורים, בגינו "הם אינם מסוגלים לראות את טובת ילדיהם בצורה מפוכחת ובהירה". עוד תואר כיצד הילדים מעורבים עד צוואר בסכסוך, עובדה המעמידה אותם בסיכון רגשי מתמשך. כמו כן תואר חוסר הקפדה על זמני השהות שנקבעו, לרבות בחגים וחופשות "ופעמים רבות, בעיקר כאשר הם שוהים במחיצת אמם, הילדים מדבררים את רצונותיהם אל מול ההורה השני על מנת שיאפשר להם להישאר זמן רב מזה שנקבע, תווך הפעלת מניפולציות רגשיות שונות. באופן זה, הילדים מצויים בתווך בין הוריהם במצב בו אינם יודעים האם יותר להם להמשיך לשהות במחיצת אמם לאחר שזו ביקשה מהם מפורשות להתקשר אל אביהם ולבקש זאת בשמם".