פס"ד בתביעות הדדיות לאכיפת "הסכם פירוד וממון" ואכיפת הסכם גירושין

תביעת האיש לאכיפת "הסכם פירוד וממון" שנחתם בין הצדדים בחודש מאי 2010 ולא אושר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 ותביעת האישה לאכיפת "הסכם גירושין" מיום 26.4.1999 אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין על ידי בית הדין הרבני האזורי בחיפה במועד  חתימתו.

1. הצדדים בני זוג לשעבר אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 30.10.1984.

2. ביום 26.4.1999 חתמו הצדדים על "הסכם גירושין". באותו מועד ההסכם אושר בפני בית הדין הרבני וניתן לו תוקף של פסק דין (להלן: "ההסכם המוקדם").

3. הצדדים התגרשו ביום XX.XX.1999.

4. בתקופת הנישואין נולדו לצדדים שני ילדים משותפים, מ' ו מ.ד.

5. לאחר גירושיהם חזרו הצדדים לחיות כידועים בציבור.

6. במהלך חיי הצדדים כידועים בציבור, נולד לצדדים ילד נוסף, א.ג יליד XX.11.2004.

7. במאי 2010 הצדדים נפרדו ונחתם ביניהם "הסכם פירוד וממון". ההסכם לא אושר בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: "ההסכם המאוחר").

8. בתביעת האיש התבקש בית המשפט לאכוף את סעיף א(7) להסכם המאוחר. בסעיף א להסכם נכתב כי מוסכם בין הצדדים שבעת שהצדדים שבו לחיות יחדיו, השקיע התובע את כספי פרישתו בדירת הנתבעת שברחוב XX X XX XX, הידוע כגוש XXחלקה XX (להלן: "הדירה"). כן נכתב כי הצדדים מעריכים את שווי ההשקעה של התובע בדירה בשיעור של כמחצית משווי הדירה המוערך בסך של 2,000,000 ₪, כי קיימת כוונה למכור את הדירה והנתבעת מתחיבת לשלם לתובע החזר השקעתו בדירה, בסכום השווה ל-40% משוויה או מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה, לאחר הוצאות מכירה. בסעיף א(7) שאכיפתו התבקשה הוסכם כי להבטחת זכותו של התובע תירשם הערת אזהרה לטובת התובע. נטען כי הנתבעת מסרבת למלא אחר התחייבותה על פי ההסכם ולרשום הערת אזהרה.