פס"ד בתביעה של אסיר לחייב המדינה בפיצוי בגין תנאי מאסרו

לפני בימ"ש תביעה בה מבקש אסיר לחייב המדינה בפיצוי בגין תנאי מאסרו.

כתב התביעה

1. התובע טען בכתב התביעה כי עת שהה כאסיר בכלא השרון הוחזק בתא שממדיו קטנים מהרף הנמוך עליו הצהירה המדינה. כמו כן, המדינה סרבה לאפשר לו להציב מצנן בתא על אף התרשמות של בימ"ש, במסגרת עתירה שהגיש, כי התנאים בתא בלתי אנושיים.

    

   התובע ביקש לחייב המדינה לפצות אותו בין כל יום בו שהה בתנאים משפילים, בסך של 1,000 ₪ ליום. התובע טען כי היה כלוא מעל 400 ימים ולכן ביקש פיצוי בסך של 400,000 ש"ח.

    

   כתב ההגנה

    

2. המדינה טענה בכתב ההגנה להעדר עילה, ולחילופין לגופו של עניין, טענה כי לא התקיימו במקרה יסודות עוולת הפרת חובה חקוקה, לא נגרם לתובע נזק וכי לתובע כאסיר סעדים במשפט המינהלי, אך לא במשפט האזרחי. עוד טענה כי אין להחיל קביעת בג"ץ לעניין רף תחתון של ממדי תא מאסר בדיעבד.

    

   הדיון הראשון