פס"ד בתביעה שהוגשה מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) ושעניינה טענת האב כי יש להשיב הקטינים מישראל לקנדה

זו תביעה שהוגשה מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א-1991 ושעניינה טענת האב כי יש להשיב הקטינים מישראל לקנדה.

העובדות שאינן במחלוקת:

1. הצדדים, יהודים, נישאו כדמו"י ביום xx.2007 במדינת ישראל ולהם נולדו 3 קטינים משותפים:

א.ד. ת"ז -------- ילידת 2008 נולדה בישראל;

י.ד. ת"ז-------- יליד 2010 נולד בקנדה;

יא.ד. ת"ז -------- יליד 2012 נולד בישראל, במהלך חופשה.

2. בחודש אפריל 2009, עוד טרם לידת הקטינים י.ד. ויא.ד., הצדדים העתיקו מקום מגוריהם מישראל לקנדה ומאז הם מתגוררים בעיר קלגרי שבפרובינציית אלברטה שבקנדה.

3. בתאריך 19.4.2012, בעת ששהו הצדדים בחופשה בישראל, חתמו הצדדים על הסכם שכותרתו "הסכם שלום בית ולחילופין גירושין". להסכם זה ניתן תוקף של פס"ד ולהוראות שעניינן רכוש, תוקף של הסכם ממון כפי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 - וזאת במסגרת תמ"ש -------- (להלן: "הסכם ישראל").

בהואיל מספר 3 של הסכם ישראל נכתב "והצדדים מתגוררים כיום בקנדה".

בסעיף 5 להסכם ישראל נכתב:

"הצדדים מסכימים לחזור לקנדה בכפוף לתנאים הבאים:

א.       מרכז חייה של המשפחה יהיה ב-10 שנים הקרובות בקנדה ואולם, הצדדים מתחייבים להידבר ביניהם ולהתדייין בנוגע לחזרתם ארצה עם חלוף 4 שנים.

ב.       לאחר תום 10 שנים מיום אישור הסכם זה כפסק דין, תהיה רשאית האישה לחזור עם ילדיה לארץ ולבעל לא תהיה כל התנגדות לכך.