פס''ד בתביעה נזיקית לפיצוי כספי בגין ניכור הורי אשר הגיש אב כנגד אם

לפני תביעה נזיקית אשר הגיש אב כנגד אם, בעילה של אי קיום הסדרי שהות ומניעת קשר בינו לבין בנו, ילדם המשותף של הצדדים.

רקע עובדתי רלוונטי בתמצית

התובע מוסלמי, בעבר אזרח ירדן וכיום בעל אזרחות ישראלית (להלן – "האב"); הנתבעת יהודיה, אזרחית ישראל (להלן – "האם").

הצדדים הכירו במועדון ב___ ובחלוף זמן לא רב, ערכו הסכם נישואין ועברו להתגורר יחד. ביום 2003/_/_ נולד לצדדים בנם הקטין (להלן – "הקטין"). לאחר הלידה, האם והקטין התאסלמו.

כשנה לאחר לידת הקטין, הצדדים נפרדו.

לאחר הפירוד בין הצדדים האם שבה לדת היהודית, החלה לקיים אורח חיים חרדי, נישאה בשנית ומאז ועד היום היא מגדלת את הקטין כיהודי חרדי.

הצדדים מנהלים הליכים בבית משפט זה עוד מראשית שנת 2005, על רקע הפצרותיו של האב לאפשר לו לממש את הורותו ולהסדיר זמני שהות שלו עם הקטין. ההליכים לא הובילו לתוצאה המיוחלת ובפועל, האב נותר מנותק מהקטין כמעט לחלוטין מאז הפירוד בין הצדדים.

ביום 3.7.14 הגיש האב את התביעה שבכותרת בה הוא עותר לחייב את האם לפצות אותו על הנזק שנגרם לו וייגרם לו בעתיד, כתוצאה מהניתוק מבנו.

האב מעמיד את גובה הפיצוי על סך של 50,000 ₪ בעבור כל שנה בה נמנע ממנו קשר עם בנו הקטין ובסה"כ 450,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

עיקר טענות האב בתמצית