פס"ד בתביעה לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, פירוק שיתוף

לפני תביעה "לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תביעה לפסק דין הצהרתי, פירוק שיתוף".

הרקע העובדתי:

1. התובעת והנתבע (להלן: הצדדים) נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1998. מהלך נישואיהם נולדו להם שתי בנות. האחת ילידת שנת 2000 והשנייה ילידת 2004. ביום 1/12/2005 נחתם הסכם גירושין בין הצדדים, זה קיבל תוקף של פסק דין ביום 20/12/2005 והצדדים התגרשו זו מזה לאחר כ- 3 חודשים (להלן: תקופת הנישואים).
2. כשנה לאחר הגירושין שבו הצדדים לחיות יחד תחת קורת גג אחת בדירת הנתבע וחיו יחד כבני זוג ללא נישואין עוד מספר שנים. הצדדים חלוקים ביניהם על מועד הפרידה המדויק (להלן: התקופה השנייה).
3. בין הצדדים לא נחתם הסכם כלשהו המסדיר את מערכת היחסים הכלכליים ביניהם לחייהם המשותפים בתקופה השנייה.
4. מובהר שכתבי הטענות כמו גם החקירות והסיכומים כוללים פרטים מהתקופה עובר לגירושי הצדדים, טענות ביחס לאופי החיים בנישואין, טענות על הסכם הגירושין ואין בפסק דין זה כדי להתייחס לטענות אלו שאינן מעניינו של פסק דין זה.

טענות הצדדים:

עיקר טענות התובעת:

5. כשנה לאחר הגירושין, בלית ברירה כלכלית "...נוכח מצוקתה הכלכלית הקשה ודאגתה לרווחת הקטינות...ובשל החיזורים של הנתבע כמו גם הבטחותיו שלא יפגע בה ...חזרו הצדדים להתגורר יחדיו" (ראו: ס' 13 לכתב התביעה).

            הצדדים ניהלו משק בית משותף למשך 9 שנים נוספות בהן לא חל כל שינוי בהתנהגות הנתבע אשר המשיך להתעלל בה לאיים עליה ולהשפילה גם לפני בנותיהם של הצדדים.

            כך, "בתום 7 שנות סיוט...נפרדה התובעת מהנתבע כשהיא חסרת כל, למעט הדירה אותה קיבלה במסגרת הסכם הגירושין".(ראו: ס' 16 לכתב התביעה)

            בעת פרידתם בתום התקופה השנייה דרש הנתבע מהתובעת להשיב לו את הרכב ששימש אותה  ולהעביר לו את סכום הכסף שנחסך כחיסכון ושהופקד בחשבון הבנק שלה.

            במהלך חייהם המשותפים בתקופה השנייה, משך 9 שנים, צבר הנתבע רכוש וממון רב  שנגזל  מהתובעת עם פרידתם (ראו: ס' 19 לכתב התביעה). בין הרכוש שצבר הנתבע, כאמור משך התקופה השנייה מצוי הרכוש: דירת גג ב... ששוויה למעלה מ-2 מיליון ₪ שההון העצמי לרכישתה נצבר במהלך החיים המשותפים; כספים בחשבון הבנק על שמו של הנתבע בבנק מזרחי-טפחות סניף ...; רווחים מהעסקים בבעלותו; רכב מסוג פולקסוואגן פאסט ששוויה בעת הפרידה היה כ- 140,000 ₪; עסק לממכר בגדים בדרום אפריקה; קופות גמל, פנסיה, ביטוח מנהלים וכו'. (ראו: ס' 21 לכתב התביעה)

6. על בסיס האמור "במצב היחסים השורר כיום בין הצדדים, ובשים לב להתנהגותו של הנתבע..." (ראו: ס' 25 לכתב התביעה) נאלצה התובעת לפנות לבית המשפט בעתירה שייפסוק "שהרכוש והזכויות שנצברו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, הינו רכוש משותף אשר התובעת זכאית לקבל ממנו מחצית" (ראו: ס' 23 לכתב התביעה).

בסעיף הסעדים המבוקשים בתביעתה עתרה התובעת "לקבל סעד הצהרתי בדבר המחצית המגיעה לה, בזכויות שונות שנצברו על שם הצדדים, לרבות החברה במהלך חייהם המשותפים" (ראו: ס' 24 לכתב התביעה).