פס"ד בתביעה לשינוי מקום מגורים וחינוך

לפני תביעה ל- "שינוי מקום מגורים וחינוך"  לבתם המשותפת של הצדדים ילידת 2013.

עיקר טענות המבקשת:

1. היא (להלן-האם) והנתבע (להלן-האב) הכירו בעיר ר.ל. ולאחר 6 שנות זוגיות העתיקו בשנת 2010 את מקום מגוריהם לעיר xxx בשל עבודתו של האב. לצדדים היה ברור שמדובר "במעבר זמני".

בשנת 2013 נולדה בתם המשותפת של הצדדים (להלן-הבת).

הנתבע שף במקצועו.

לכתב התביעה צורף הסכם גירושין של הצדדים שנחתם ביום 19/6/2018 (להלן-הסכם הגירושין). האם הדגישה שעל פי בקשתו של האב הוסף בסעיף 5.1 להסכם הגירושין תנאי לפיו מקום מגורי הבת יהיה "עד 25 ק"מ מxxx". מאז מתגוררות האם והבת בקיבוץ XXX.

היא נאלצה להסכים לוויתורים מרחיקי לכת בשל רצונה לסיים את מערכת הנישואין. היא לא נועצה בעו"ד וקיבלה את תכתיביו של האב וביניהם קיומה של "משמורת משותפת".

הנתבע אינו מוצא זמן לבת אם בשל נישואיו לבת זוגו החדשה ואם בשל מחויבותו לעבודה.

ככל הנראה כאקט של התרסה גזרה הבת את שערותיה ואת שמלתה של בת הזוג החדשה. בשיחה עם פסיכולוגית של ביה"ס עלה שהקטינה אינה זקוקה לטיפול פסיכולוגי.