פס"ד בתביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזקי גוף

לפניי תביעה לפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפיצויים) בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת בעקבות תאונת דרכים.

הצדדים אינם חלוקים באשר לסוגיית החבות, ומחלוקתם נסובה לעניין שיעור הנזק בלבד.

הנדרש לנדון

1. התובעת, ילידת X.X.1990, נפגעה בתאונת דרכים ביום 02.05.2016, בהיותה בת 26. התאונה אירעה בעת שרכב צד ג' פגע ברכב בו נסעה מאחור (להלן: התאונה).

2. הנתבעת מס' 2 היא מבטחת הרכב והיא מכירה בחבותה לפצות את התובעת בגין נזקיה. משכך, המחלוקת היא בשאלת שיעור הנזק וגובה הפיצוי המגיע.

3. לצורך בחינת הנכות הרפואית מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, נוירולוגיה, פה ולסת, פסיכיאטריה ואף אוזן גרון (להלן: א.א.ג). המומחים העריכו כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה (משוקללת) בשיעור 23.05% (10% בתחום הנוירולוגיה, 10% בתחום הפסיכיאטריה ו-5% בתחום האורתופדיה).

4. ביום 23.05.24 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרו התובעת ובעלה.

5. לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם נותר אפוא לדון ולהכריע במחלוקת.

6. יצוין כי הצדדים האריכו בחקירות ובטיעונים ואין בכוונתי לדון בכל טענה מטענות הצדדים, אלא לפרוס את הנימוקים המרכזיים שהביאו לתוצאת פסק הדין.