פס"ד בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע בין אחים

לפניי תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), שהוגשה על ידי התובע (להלן: "התובע" או "ע"), כנגד אחיו, שנכון לימים אלו עונה לשם X (להלן: "הנתבע"). התביעה דנן הוגשה תחילה לכב' בית המשפט לתביעות קטנות, אולם בשים לב לעילת הסכסוך בתוך המשפחה, הועברה התובענה לבית המשפט לענייני משפחה.

רקע עובדתי בתמצית

1. הצדדים הם אחים, שמתנהל ביניהם סכסוך בעצימות גבוהה מזה שנים ארוכות. לצדדים 12 הליכים קשורים (סגורים) שהתנהלו החל משנת 2011 ואילך, לרבות בקשות לצווי הגנה וכן הליך בוררות, שהסתיים בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

2. הנתבע מתגורר כיום בY (מחוץ לישראל). שני הצדדים לא היו מיוצגים במסגרת הגשת כתבי הטענות וניהול דיון ההוכחות. רק לאחר קיומו של דיון ההוכחות, שכר הנתבע ייצוג משפטי לצורך הגשת מסמכים נוספים וסיכומים מטעמו.

3. יצוין, כי שני ההורים של הצדדים נפטרו מהעולם בנסיבות לא טבעיות, ואין לצדדים אחים נוספים, אלא רק אחד את השני. למרבה הצער, ניסיון בית המשפט לברר האם קיים סיכוי ללבן את המחלוקות בין הצדדים בדרכי שלום, נענה ע"י הנתבע בתשובה: "ב- 9 מ"מ". ראה: פרוטוקול הדיון מיום 02.11.22, ש' 23-24.

   טענות התובע

4. עוד בשנת 2017, בזמן שהצדדים ניהלו הליך בוררות, נשלחה לנתבע התראה לחדול מהפצת לשון הרע כנגד התובע, בעקבותיה הסיר הנתבע את הפרסומים מטעמו. בהמשך, חזר הנתבע לפרסם לשון הרע על התובע. לפיכך, ביום 27.06.19 חתמו הצדדים על הסכם, במסגרת הליך הבוררות, במסגרתו נקבע בסעיף 25 כדלקמן: "כפוף לביצוע הסכם זה, הנתבע מתחייב שלא לפנות...בתלונות על ע' ו/או פרסומים מטעמו המשמיצים את ע' ו/או בני משפחתו בפייסבוק או ברשת, ואם כבר קיים פרסום כזה, הנתבע ידאג להסירם / לבטלם לפי פנייה ספציפית מצד ע'" (להלן: "ההסכם או "הסכם הבוררות""). הסכם זה קיבל תוקף של פסק בורר בתאריך 01.01.20 וכן קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט בתאריך 22.09.20 (להלן: "פסק הדין").

5. לטענת התובע, לאחר חתימת ההסכם, באמצע שנת 2019, הנתבע הסיר לפי דרישת התובע את פרסומי לשון הרע שפרסם אודותיו. עתה, בתחילת שנת 2022, הנתבע שב ופרסם לשון הרע כנגד התובע ורעייתו, ומכאן התביעה שלפניי.

6. התובע ציטט מתוך פרסומים בפייסבוק של הנתבע, לפיהם הנתבע הכתיר את התובע כנוכל, שגרם למותם של סבו, אביו, אמו ודודתו בטרם עת, גנב את כל כספי הירושה ו"אשתו המוכה הנגררת אחריו". לטענת התובע, מדובר בפרסומים שהופצו ל-2,575 עוקביו של הנתבע ברשת, לרבות שיתופים שבוצעו על ידם.

7. מדובר בדברי שקר שמטרתם להשפיל ולבזות את התובע, לעשותו מטרה לבוז, לעג ושנאה באופן שיש בו עבירה על חוק איסור לשון הרע. הנתבע יודע שאין בדל אמת בדבריו, והוא אינו לוקח אחריות על מעשיו, גם לאחר שחתם מרצונו החופשי על הסכם שאוסר עליו להשמיץ את התובע ובני משפחתו.