פס"ד בתביעה לסעד הצהרתי לבטול הסכם מחמת כפיה, עושק הטעיה ועוד.

א.         פתח דבר:

            בפני תביעה לסעד הצהרתי.

            התובעת מוכתרת כעמותה "צל קורתנו" באמצעות מר לורנס יהושוע, יו"ר העמותה.

לטענות התובעת, יש ליתן פסק דין המצהיר על בטלות הסכם העברת נכס מיום 25/4/04 (להלן: "הנכס"), מדובר בנכס מקרקעין אשר לטענתה בעקבות הונאה אשר הונתה אותה הנתבעת, עקב איומים ולחץ פסול ובלתי פוסק כלשון כתב התביעה, נרשם על שם הנתבעת.

(נכס הידוע כגו"ח 13063, 135, בצפת, להלן: "הנכס").

"צל קורתנו" הנה עמותה רשומה בארץ כאשר הנתבעת הנה תאגיד ללא מטרת רווח על פי חוקי ארה"ב, תאגיד הרשום ופועל בארה"ב.

כתוצאה מלחץ פסול נטען זה, נרשם הנכס על שם הנתבעת והתובעת עותרת לסעד הביטול.

יצוין כבר עתה, ההסכם להעברת הנכס כפי שנחתם ביום 25/4/04 בכרמיאל, הנו הסכם העברה בין מר לורנס יהושוע לנתבעת כמקבלת ההעברה (לכך עוד נשוב).

לע"ז, לטעמיה של הנתבעת, מדובר בנסיון לגנוב הנכס ע"י אותו מר לורנס כאשר בסופו של הליך, נרשם הנכס על שם הנתבעת אשר על שמה צריך היה להרשם הנכס מלכתחילה.

מול טענות התובעת ללחץ, השפעה בלתי הוגנת, מצג שווא, עושק, כפיה, השפעה פסולה, תרמית ועשיית עושר ולא במשפט, נסמכת הנתבעת על ההסכם ככזה, טוענת להעלמת עובדות, לשיהוי, מניעות ולעובדות סותרות.

לטענתה, הכסף לרכישת המגרש הועבר ע"י הנתבעת ולא אחרת, לתביעה אין בסיס כלשהוא.

ב.         טענות התובעת בתמצית:

לטענות התובעת - העמותה "צל קורתנו" פעלה באמצעות מר לורנס בקרב יהודי התפוצות בגיוס כספים למימון מטרותיה, פעולותיה כעיקר קיום ושיקום חיי משפחות ברוכות ילדים, הקמת בתי כנסת וישיבות, תרומה לישיבות וחינוך הציבור בדרכי החיים - כפי המוגדר במטרות היסוד של העמותה.

ב"כ התובעת, מר לורנס, פעל בשם העמותה מיום הקמתה ואילך "לשם שמיים", מדובר בתחילה בעמותה שנקראה סל"ע שפעלה מיום 10/6/85 בירושלים, עברה ב - 1992 לצפת כאשר מ - 11/11/91 נקראת היא "צל קורתנו".

לנטען, מר לורנס גייס הכספים, לרבות בחו"ל, רעייתו לשעבר, ג'ואן עזבה את הארץ ב - 2004, הבריחה נכסים וב - 25/4/04 גרמה להעברת הנכס ע"ש הנתבעת אשר שימשה צינור להעברת כספים לתובעת, כפי ההסכם (ת/1) ולאחר הפעלת לחץ וכפיה.

כן נטען כי יו"ר התובעת, מר לורנס, הגיש הצעה למכרז בדבר הנכס נשוא המחלוקת, התמורה שולמה מכספים אשר גוייסו מתורמים בחו"ל לטובת התובעת הופקדו בחשבון הנתבעת ומכאן, רשאית התובעת כי הנכס ירשם על שמה.

לטענת התובעת, הנתבעת הונתה אותה, השתמשה בכספים לשימוש אישי והנתבעת מסרבת להעביר לה כספים.

עוד צוין כי עת מר לורנס ורעייתו הסתכסכו, הפעילה הגב' לורנס עליו לחץ פסול, לחץ אשר נשא פרי עד כי ביום 25/4/04 חתם על העברת הנכס על שם הנתבעת.

התובעת טוענת כי הנתבעת מחזיקה תחת ידה כספי תרומות של התובעת וכאמור, מבקשת סעד לפיו ינתן פסק דין המצהיר על בטלות ההסכם ורישום התובעת כבעלים על הנכס.