פס"ד בתביעה להחרגת נכסים מעיזבון

תביעה בעניין היקף עיזבון במסגרתה מבקשת התובעת להחריג מעיזבון אמה המנוחה זכויות בדירה וחלק מחשבון בנק.

א. העובדות:

1. התובעת והנתבעים הם דודה ואחיינים – הנתבעים הם ילדיה ויורשיה של אחות התובעת, --- ז"ל (להלן: האחות או האחות המנוחה).

    

2. התובעת והאחות המנוחה נולדו בא' להוריהן --- ז"ל (להלן: האם או האם המנוחה) ו--- ז"ל. האחות נולדה בשנת 1946, התובעת נולדה 20 שנים אחריה בשנת 1966 וכעבור כשנתיים נפטר אביהן. בשנת 1970 עלתה האם לישראל יחד עם התובעת, בעוד האחות אשר כבר הייתה נשואה נותרה להתגורר בא'. בשנת 1972 נישאה האם ל--- (להלן: המנוח), אשר אימץ את התובעת לבתו (האם המנוחה והמנוח יחד יכונו להלן: המנוחים).

    

3. ביום 00.00.2007 נפטר המנוח, ובהתאם לצו ירושה שניתן אחריו ביום 00.00.2007 התובעת והאם ירשו את עיזבונו בחלקים שווים.

    

4. ביום 00.00.2015 נפטרה האם. לאחר פטירתה הגישה התובעת בקשה למתן צו לקיום צוואה בכתב יד, לפיה האחות זוכה בסך של 255,000 ₪, בעוד התובעת זוכה ביתרת העיזבון לרבות כספים בחשבונות בנק וכן ב"בית ברחוב --- תל אביב", לשון הצוואה. האחות הגישה התנגדות לקיום הצוואה (ת"ע 49917-03-16 ות"ע 50029-03-16).

   בפסק דין מיום 9.1.2019 (כב' השופטת כתוארה אז נלי רוסמן גליס), נקבע כי הצוואה שהגישה התובעת לקיום לא נכתבה ולא נחתמה על ידי האם המנוחה ועל כן התקבלה התנגדות האחות ונדחתה בקשת התובעת לקיום הצוואה. ערעור שהגישה התובעת על פסק הדין נדחה בהסכמת התובעת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.5.2021 (עמ"ש 62017-02-19).