פס"ד בתביעה לביטול פסק דין בעקבות ראיות חדשות אשר גילו התובעים

1. בפניי תביעה לביטול פסק דין שניתן ביום 6.7.2014 בתיק משפחה 54480-03-12 בעקבות ראיות חדשות אשר גילו התובעים.

רקע עובדתי:

2. התובעת 1 היא נכדתה של הנתבעת. התובע 2 הוא בעלה של התובעת 1 (להלן יכונו: "התובעים"). הנתבעת סבתה של התובעת 2, בת כ- 93 שנים.

3. ביום 6.7.2014 ניתן פסק דין בתביעת הנתבעת (תמ"ש 54480-03-12) לביטול העברת הזכויות בדירתה ללא תמורה לידי התובעים (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין קבע כי הנתבעת לא הבינה מהות פעולת העברת הדירה ללא תמורה. פסק הדין התבסס על העדר גמירות דעתה של הנתבעת, וכן על עילת העושק: פסק הדין קבע כי התקיימו התנאים לעושק מצד התובעים: התובעים ניצלו את מצוקתה של הנתבעת לאחר שריפת דירתה ואובדן קורת הגג שלראשה, כתוצאה מהשריפה הלך לעולמו בן זוגה. בנסיבות אלו החתימו התובעים את הנתבעת על מסמכים במסגרתם העבירה להם הנתבעת במתנה את הזכויות בדירתה. לאחר התרשמות ושמיעת הצדדים, קבע בית המשפט, כי מעל לכל ספק  מתקיימת עילת העושק, וכי המתנה ניתנה שלא מרצונה החופשי של הנתבעת ובהעדר גמירות דעת מלאה. לפיכך נקבע כי עסקת המתנה בטלה.  התובעים (הנתבעים בהליך הקודם) לא ערערו על פסק הדין, ופסק הדין הפך לחלוט.

4. כשנה לאחר מכן, הגישו התובעים תביעה כספית נגד הנתבעת להשבת כספים בגין עלויות שיפוץ הדירה שהעברתה בוטלה (תמ"ש 14027-02-15). פסק הדין חייב את הנתבעת להשיב לתובעים סך של כ- 50,000 ₪ עבור השיפוץ שערכו בדירתה.

5. ביום 10.8.2018 ניתן צו מינוי אפוטרופוס לנתבעת, לפיו מונו שתי בנותיה ביחד או לחוד, כאפוטרופוסיות לכלל ענייניה.

ביום 17.10.2019, בהעדר שיתוף פעולה בין האחיות המשמשות כאפוט' על אמן, מונה במסגרת הליך זה לנתבעת אפוטרופוס לדין שייצגה.

לאור היות הנתבעת תחת מינוי אפוטרופוס, הצטרף ב"כ היועמ"ש להליך.

טענות התובעים:

6. לטענת התובעים, קיימים פגמים מהותיים וחמורים, כמו גם עובדות חדשות המצדיקות ביטול פסק הדין. הותרת פסק הדין על כנו היא בלתי צודקת באורח קיצוני.

7. לטענת התובעים, בא כוחה הקודם של הנתבעת פעל במעשי תרמית והונאה בשיתוף פעולה עם בתה של הנתבעת ח', כאשר מחד הוגשה התביעה לביטול העברת הדירה במתנה ומאידך, נוצלה תלותה של הנתבעת בח' והשפיעו עליה להכין צוואה לפיה ציוותה את דירתה לבת ח'. בהמשך אף הועברה הדירה לבעלותה של ח', ללא תמורה. הנתבעת היתה אנוסה בידי בתה ח' וכתוצאה מכך משוללת כל סמכות ונעדרת חופש תנועה וחופש ביטוי. לטענת התובעים, בהליך הקודם טענו כי הנתבעת סנילית ואנאלפביתית כאשר פעלו להחתימה על מסמכים משפטיים לאחר תום ההליך ופסק הדין, לטענתם, יש לשלול בכך את עילת העושק עליה התבסס פסק הדין.