פס"ד בתביעה לאיזון משאבים בזכויות פנסיה בלבד

תביעה לאיזון משאבים בזכויות "הזכויות הסוציאליות ביטוחיות פנסיוניות שצברו הצדדים מהלך שנות הנישואין ועד למועד הגירושין". התביעה הוגשה 14 שנים לאחר שנחתם ואושר הסכם ממון בין הצדדים, בטענה כי זכויות הפנסיה לא אוזנו בהסכם הממון וכי התובעת לא ויתרה עליהן.

הצדדים והעובדות הרלוונטיות:

1. הצדדים, בני זוג לשעבר, נישאו כדמו"י ביום 30.06.1977 והתגרשו ביום 16.12.2002.

2. במהלך שנת 1999 החליטו הצדדים להיפרד והחלו לנהל מו"מ לצורך הסכם כולל.

3. במועד זה שולמה לנתבע גִמלת פנסיה חודשית מצה"ל.

4. לאחר הליך גישור, ביום 27.01.2000 נחתם בין הצדדים הסכם ותוספת להסכם (להלן במאוחד: "ההסכם הראשון"). במסגרת הסכם זה הוסכם כי חלקה של התובעת מכלל נכסי המשפחה - לא כולל גִמלת הפנסיה של הנתבע מצה"ל - הוא בסך של 1,000,000 ₪. הוסכם כי סכום זה משולם על-ידי רכישת דירה ויתרת התשלומים כפי שמפורטים בהסכם.

כן הוסכם כי במקרה בו הנתבע יבקש להתגרש, תהא התובעת זכאית לסכום השווה לשיעור של 60% מ-60 תשלומי גִמלת הנתבע, באם יבקש הנתבע להתגרש לפני הגיעו לגיל 67, או 48 תשלומים אם לפני גיל 62, או 36 תשלומים באם לפני גיל 67.

בתוספת להסכם הוסכם כי הנתבע ימשיך וישלם סך של 500 ₪ לחודש לתובעת עבור אירוח ילדי הצדדים או שימוש בכלי הרכב של האישה - וכן ישלם את ביטוחי המשפחה.

5. הצדדים רכשו דירה על פי תנאי ההסכם הראשון והגישו אותו לאישור.