פס"ד בתביעה הצהרתית לזכויות במקרקעין בעסקת מכר בעל-פה בין יורשים

[הערה - שמות הצדדים הם שמות בדויים למניעת זיהויים]

א' – העובדות הצריכות לעניין:

1. עניינה של תובענה זו הוא מארג זכויות וחובות וכן הסכמים פנימיים בין שני אחים: מנחם ז"ל וגלית ז"ל (להלן: מנחם/המנוח ו- גלית/המנוחה - בהתאמה), בייחס לזכויות בדירת מגורים בחולון (להלן: הדירה). התובעת 1 (להלן: ענת) הייתה בת הזוג וידועה בציבור של מנחם עד לפטירתו. התובעים 2-8 הם ילדיו של מנחם. ענת וילדיו של מנחם, הם יורשי המנוח. הנתבעים 1-2 (להלן: הנתבעים, ניר, אורן – בהתאמה) הם שניים מארבעת ילדיה של גלית ויורשיה.

    

2. בשנת 1992 נרכשה הדירה ע"י גלית ואחותה חגית ז"ל (להלן: חגית, האחיות - בהתאמה). אח נוסף הוא שלום ז"ל (להלן: שלום). הדירה נרשמה ע"ש האחיות בחלקים שווים. בשנת 1995 חגית הל"ע והורישה את זכויותיה בדירה לשלושת אחיה הנותרים בחלקים שווים. לאחר ששלום הסתלק מחלקו בדירה לטובת מנחם (על כך, בהרחבה בהמשך), היקף זכויות האחים בדירה היה כדלהלן: גלית – 2/3; מנחם – 1/3.

    

3. בסעיף 10 לכתב התביעה - שהוגשה בשנת 2018 - נטען כי בני הזוג (מנחם וענת) מתגוררים בדירה מזה כ 25 שנים, קרי: משנת 1993, ואולם אותה טענה בדיוק (מגורים של כ 25 שנים) מופיעה גם בכתב הגנתה של ענת לתביעה אחרת שהוגשה כנגדה ע"י הנתבעים בתמ"ש 27556-10-15 מיום 11.1.2016 (שם, סעיף 17), כך שלכאורה מדובר על שנת 1991.

    

   מכל פנים, אצא מנקודת הנחה כי מנחם וענת התגוררו בדירה מתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, מה גם שאין כל הכחשה באשר למגורי בני הזוג בדירה, ברבות השנים.

    

4. גלית הל"ע ביום 14.6.13 ומנחם הל"ע ביום 22.9.2013.