פס"ד בתביעה הנוגעת לזכויות בדירה שניתנה במסגרת עסקת מתנה שלא נרשמה

על הפרק תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו, זכויות בדירה הרשומות על שם אביה המנוח של אמם המנוחה של התובעים, שייכות לתובעים כיורשי אמם, לאחר שאביה העביר לה את זכויותיו בדירה במסגרת עסקת מתנה אשר לא הסתיימה ברישום.

א. רקע עובדתי ותיאור ההליך:

1. התובעים הם ילדיה ויורשיה של גב' א' ב' (להלן: א'), והנתבע הוא אחיה. את התביעה מושא פסק דין זה הגישה א', אך תוך כדי ניהול ההליך היא הלכה לעולמה וילדיה, שהם יורשיה, הודיעו כי הם חפצים להמשיך בהליך כתובעים במקומה.

    

2. א' והנתבע הם שניים מבין תשעת ילדיהם של גב' --- אשר נפטרה ביום 0.00.2014 ושל מר --- אשר נפטר ביום 00.00.2018 (להלן: האם, האב ויחד ההורים).

   כל אחד מההורים היה רשום בעת פטירתו כבעלים של מחצית הזכויות בדירה הנמצאת ברחוב --- בעיר ה' (להלן: הדירה).

   במוקד פסק דין זה עומדות זכויות האב בדירה.

    

3. בעבר הייתה הדירה בבעלות עמידר ושימשה למגוריה של א'. בשלהי שנות ה- 90 של המאה הקודמת ניתנה לא' אפשרות לרכוש מעמידר את הזכויות בדירה. אותה עת התגוררו ההורים בדרום הארץ וחפצו לעבור להתגורר בעיר ה'. בנסיבות אלה, נחתם הסכם בין א' לבין עמידר לפיו רכשה א' את הזכויות בדירה, ובהתאם נרשמו מלוא הזכויות בדירה על שמה (לתיק בית המשפט לא הוגש עותק מההסכם בין א' לבין עמידר).

    

   עם רכישת הזכויות מעמידר עברו ההורים להתגורר בדירה.

    

   כבר עתה יצוין כי בעניין אופן מימון רכישת הדירה מעמידר הציגה א' גרסאות שונות: במקום אחד העידה כי הוריה הם שמימנו את רכישת הדירה (ת"ע 42525-02-19, דיון מיום 15.1.2020, עמ' 18), ובמקום אחר טענה כי ההורים "סייעו" לה ברכישת הדירה (סעיף 8 לכתב התביעה).