פס"ד בתביעה הדדית על זמני שהות ומזונות לקטינה

לפניי תובענות הדדיות בעניינה של קטינה – האחת תביעתו של אביה לשינוי זמני שהות עימה, והסדרתם מחוץ למרכז הקשר, והשניה תובענה למזונות הקטינה שהוגשה ע"י אימה.

תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים ניהלו מערכת יחסים אינטימית, במהלך קשר רומנטי מחוץ לנישואים, שניהלה הנתבעת עם התובע. מקשר זה נולדה הקטינה ב' ילידת 11.**.**, כיום בת כעשר וחצי שנים.

2. לאחר שנולדה הקטינה, יחסיה של התובעת עם בעלה שוקמו והקטינה גדלה עם אמה, בעלה ושני ילדיהם, ובשנים הראשונות לחייה סברה כי אביה הינו בעלה של האם.

3. עוד יצויין כי הצדדים אמנם יהודים, אולם בעלה של האם איננו יהודי, נסיבות שאיפשרו ביצוע בדיקה גנטית להוכחת אבהותו של הנתבע (תמ"ש 52308-10-13).

4. עד הגיע הקטינה לגיל שנתיים לערך, ראתה את אביה מעת לעת בהסכמה בין ההורים, עם תחילת ההליכים המשפטיים, החליטו האם ובעלה להפסיק את זמני השהות עד להחלטה שיפוטית ולאחר שהוכרה האבהות, נקבעו זמני שהות בין האב לקטינה אחת לשבוע במרכז הקשר (תמ"ש 52327-10-13), בין היתר, מתוך רצון למנוע חשיפתה לזהות אביה בגילה הרך.

5. מאז שניתן פסק הדין בעניין זמני השהות, ביום 11.09.16, פגש האב את הקטינה במתכונת זו, עם הפסקות מסוימות, עד שבשלב מסויים, פסקו המפגשים כליל. יצויין כי בחלוף הזמן חשפה האם את הקטינה לזהותו של אביה הביולוגי.

6. הצדדים חלוקים אשר לסיבה להפסקת זמני השהות: לטענת האם, הדבר נבע מרצונו של האב בהפסקת המפגשים ובהמשך, בשל התנהלותו האלימה של האב במרכז הקשר, ומנגד טוען האב כי נאלץ להפסיק את המפגשים מיוזמתו, כדי לא ליצור בליבה של בתו הרגשה כי המדובר באב "פגום" וכי לא נהג באלימות אלא זעק לעזרה מתוך ייאוש.

7. לאחר שהאב הגיש את התובענה שבכותרת, לשינוי זמני השהות באופן שאלה יתקיימו ללא פיקוח, הגישה האם תביעה לפסיקת מזונות עבור הקטינה ובמסגרתה תבעה אף מזונות עבר ממועד קביעת האבהות.