פס"ד בשאלת ההסדרה המשפטית של האימהות לקטין שנולד בהליך פונדקאות בחו"ל

השופטת ג' לוין:

כיצד תוסדר משפטית האימהות לקטין שנולד בהליך פונדקאות בגיאורגיה, הנושא את המטען הגנטי של שני בני הזוג שיזמו את הליך הפונדקאות?

בשאלה זו עלינו להכריע בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופטת ר' קודלר-עיאש, ס"נ) בתמ"ש 42196-10-23 מיום 1.10.2024.

רקע והליכים

1.הקטינה, הניצבת במרכזו של ההליך לפנינו, נולדה ביום --- בהליך פונדקאות בגיאורגיה, הליך בו הופרו זרעו של המשיב וביצית של המשיבה, והעובר הושתל ברחמה של אם פונדקאית. המשיבים הם בני זוג נשואים, אזרחים ותושבים של מדינת ישראל, אשר פנו לבצע פונדקאות בגיאורגיה.

ההליך המשפטי להסדרת מעמד המשיבים כהוריה של הקטינה נפתח עוד לפני לידתה, ביום 24.10.2023. בהליך - שהוכתר כ"בקשה לקביעת הורות המשיבים" - התבקש צו לביצוע בדיקות גנטיות לפי נוהל חו"ל וקביעת הורות המשיבים. לבקשה צורף הסכם הפונדקאות בין המשיבים לפונדקאית הגיאורגית הגברת ---, אישור מהמוסד הרפואי בגיאורגיה אודות תהליך ההפריה וההיריון, ותצהירי המשיבים.

2.המדינה לא התנגדה למתן צו לבדיקה גנטית ולקביעת קשרי אבהות על יסוד תוצאותיה. כיוון שהאם הפונדקאית שוהה בחו"ל, התבקש בית המשפט להפנות את המשיבים לביצוע בדיקה גנטית על פי נוהל העברת דגימות DNA לחו"ל, כאשר נטילת הבדיקה מהיילוד תהא בנציגות ישראל בגיאורגיה, בכפוף להסכמת הפונדקאית. הפונדקאית תזוהה על ידי נציג דיפלומטי ותחתום בפניו על הסכמה לביצוע הבדיקה הגנטית ליילוד, הסכמה ליציאת היילוד מגיאורגיה לישראל לצמיתות, וויתור על הזכויות המוקנות לה כאם היילוד.

לגבי האימהות, עמדת המדינה הייתה כי נדרש הליך משפטי לכינון הורות של המשיבה, גם אם יוכח הקשר הגנטי של הקטינה אליה.

בתגובת המדינה (מיום 31.12.2023) הוסבר כי בהעדר חקיקה מוסדרת בנושא פונדקאות חו"ל ביחס למקרים מסוג זה, בהם מבוקש לכונן הורות בין היילוד לבין בת הזוג שהיא בעלת קשר גנטי אליו, בשל הצורך בניתוק הקשר עם האם הפונדקאית וקביעת בלעדיות האימהות, על מנת למנוע מצב של שלושה הורים לילד בו זמנית, נקבע בהמלצות הצוות הבין-משרדי שהוקם לבחינת הנושא משנת 2018, כי יש לעשות כן באמצעות צו הורות פסיקתי. מסקנות הצוות המקצועי אומצו על-ידי שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, ובהמשך הנחה היועמ"ש כי התנאים שקבע הצוות המקצועי ישקפו את עמדת המדינה בהליכים התלויים ועומדים. לצד האמור נמסר כי בנסיבות בהן לשני בני הזוג קשר גנטי ליילוד, נקבעה הוראת מעבר שתוקפה עד ליום 1.2.2024, וממועד זה תיכנס לתוקפה דרישה לקבלת צו הורות פסיקתי. בהמשך הוארך תוקפה של הוראת המעבר עד ליום 1.4.2024.

3.מאחר שהמועד המשוער ללידת הקטינה היה בחודש אפריל 2024, ביום 17.3.2024 הגישה המדינה את עמדתה לגבי קביעת האימהות במקרה דנן.