פס"ד בשאלה לזכאות בהקלה במס רכישה לבעלת דירה בעת רכישת שליש דירה נוספת

המחלוקת שהוצבה בפני ועדת הערר היא מחלוקת משפטית שנסבה על פרשנותם של סעיפים 9(ג1ג)(4)(א) וסעיף 49ג(3) לחוק מיסוי מקרקעין.

השאלה המשפטית שהעמידו הצדדים היא, האם בעלים של מלוא הזכויות בדירת מגורים זכאי להקלה במס רכישה, הניתנת לדירה יחידה, בעת רכישת חלק בדירה נוספת שאינו עולה על שליש ממנה?

בערר זה לא נשמעו הוכחות, שכן אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים.

רקע עובדתי

1. בתאריך 2.5.2004 רכשה גב' רוני טהרלב (להלן – העוררת) דירת מגורים בגוש xxx חלקה xx.

דירה זו מצויה בבעלותה המלאה של העוררת (להלן – הדירה השלמה).

2. בתאריך 3.2.2019 רכשה העוררת זכויות בדירת מגורים נוספת בגוש xxx חלקה xx תת חלקה x כאשר שיעור בעלותה בדירה הנוספת היה 20% בלבד (להלן – החלק בדירה הנוספת).
3. בתאריך 21.2.2019 הוגש דיווח למשיב על רכישת החלק בדירה הנוספת תוך חישוב מס רכישה בגינו לפי מדרגות המס המקלות החלות ברכישת דירת מגורים יחידה.
4. בתאריך 27.2.2019 הוציא המשיב לעוררת שומת מס רכישה לפיה שיעור מס הרכישה החל עליה בגין רכישת החלק בדירה הנוספת יחושב לפי מדרגות המס הרגילות החלות על דירה נוספת.
5. משנדחתה השגת העוררת על שומת מס הרכישה שהוצאה לה, הוגש הערר דכאן.

המסגרת הנורמטיבית

6. סעיף 9(ג1ה) לחוק קובע כי במכירת זכות במקרקעין, שהיא דירת מגורים, בתקופה הרלוונטית לענייננו, ישולם מס רכישה בשיעור משווי דירת המגורים כדלקמן:

על חלק השווי שעד 5,194,225 ש"ח - 8%.

על חלק השווי העולה על 5,194,225 ש"ח - 10%.

7. עם זאת, המחוקק בחר להטיב עם מי שרוכש את דירתו היחידה (בהיבט התא המשפחתי כולו), לעומת מי שרוכש דירה נוספת המיועדת להשקעה, ולכן קבע בסעיף 9(ג1ג)(3) לחוק שיעורי מס נמוכים יותר החלים על מי שרוכש את דירתו היחידה. זאת, מתוך מטרה סוציאלית המתחשבת ביכולתו הכלכלית של הרוכש, כך שמי שרוכש דירה יחידה, לצורך שימוש פרטי למגורים, ייהנה מהקלה במס הרכישה, להבדיל ממי שרוכש דירה נוספת המיועדת לצורכי השקעה.
8. על מנת ליהנות ממדרגות מס הרכישה הנמוכות, החלות על מי שרוכש דירה יחידה, על הרוכש להיות "תושב ישראל" כהגדרתו בחוק (סעיף 1 לחוק וסעיף 9(ג1ג)(4)(ב) לחוק) ועל הדירה לענות על הגדרת "דירה יחידה" (כאמור בסעיף 9(ג1ג)(4)(א) לחוק).
9. "דירה יחידה" מוגדרת כך: