פס"ד בשאלה האם ניתן לתבוע סבא וסבתא למזונות מבלי שהאב נתבע לפני כן

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 22.11.20 (כב' השופטת י' גרינוולד-רנד שניתנה בתיק תמ"ש 19245-03-20) ולפיה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק תביעת המשיבה על הסף- תביעה לחיוב המבקשים בתשלום מזונות נכדותיהן הקטינות.

            יצוין כי המבקשים הגישו שתי בקשות רשות ערעור נוספות- האחת, ביחס להחלטה המחייבת אותם בתשלום מזונות זמניים עבור נכדותיהן הקטינות (רמ"ש 59173-01-21); והשנייה, ביחס להחלטה למתן צו לגילוי מסמכים (רמ"ש 11690-12-20). בדיון שאוחד בשלוש בקשות רשות הערעור (שהתקיים בפני ביום 25.2.21), הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן תידון, תחילה, בקשת רשות הערעור שבכותרת, בשאלת דחייתה או אי דחייתה של תביעת המשיבה לחיוב הסבים במזונות הנכדות על הסף- וזאת על פי טיעונים בכתב.

ב"כ הצדדים הגישו השלמות טיעוניהם בכתב בסוגיה שבמחלוקת.

בין לבין, הועלתה הצעה ע"י בית משפט קמא בדבר הפניית הצדדים להליך גישור. הצדדים הסכימו להצעה זו וביום 27.4.21 ניתנה החלטתי לפיה אין ספק כי הכרעה בסוגיה שבמחלוקת עלולה לסכל את הליך הגישור, ולפיכך מתן ההחלטה בבקשת רשות הערעור שבכותרת תעוכב עד לסיום הליך הגישור, והתיק נקבע לתזכורת פנימית ליום 1.7.21.

ב"כ המבקשים הודיעה כי היא עומדת על בירור בקשת רשות הערעור שבכותרת, חרף הליכי הגישור, וביקשה כי תינתן הכרעה בסוגיה זו כבר עתה (ובמקביל להליכי הגישור). ב"כ המשיבה הודיע, תחילה, כי אף הוא מבקש כי הבקשה תוכרע כבר בשלב זה, ובהמשך הודיע כי הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעת ביהמ"ש.

בנסיבות אלו, ניתנת עתה הכרעתי בהליך שבכותרת.

עוד יצוין, כי מעיון בעמדת ב"כ המשיבה (שהוגשה לביהמ"ש ביום 10.6.21) עולה כי התקיימה ישיבת גישור אחת בפני עו"דx  ביום 7.6.21 (בנוכחות ב"כ הצדדים בלבד), וקבועה ישיבה נוספות (בנוכחות המשיבה וב"כ) ליום 14.7.21.

רקע והחלטת בית משפט קמא-

2. בקצרה יפורט כי המשיבה הגישה לבית משפט קמא תביעה לחיוב המבקשים במזונות נכדותיהם הקטינות- ילידות שנת x, x ו- x.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, המשיבה הינה בת זוגו לשעבר של מר x - בנם של המבקשים. לבני הזוגx  ילדים משותפים, כאשר הבנים מתגוררים עם אביהם, הבנות מתגוררות עם אימן המשיבה, והבן הבגיר מתגורר ב  x. לטענת המשיבה, בני הזוג וילדיהם חיו ברמת חיים גבוהה מאוד והמבקשים היו מעבירים להם מידי חודש x שקלים. לטענתה, במהלך החיים המשותפים סבלה מאלימות פיזית ומילולית מצד בן זוגה ונמנעה מהגשת תלונה במשטרה נוכח התחייבות המבקש 1 כי יישא בהוצאותיה השוטפות של המשפחה. ביום 2.4.17 החליטה המשיבה להגיש תלונה כנגד בן זוגה בשל אלימותו כלפיה, וממועד זה, לטענתה, המבקשים צמצמו את תמיכתם הכלכלית, כאשר בהמשך, חדלו באופן מוחלט מהעברת כספים למשיבה לצורך מימון הוצאות הקטינים.

המשיבה הגישה, כאמור, תביעה לחיוב הסבים במזונות נכדותיהם הקטינות וזאת מאחר שבן זוגה (בנם של המבקשים) אינו עובד, מצוי בהליכי פשיטת רגל ואין ביכולתו הכלכלית לפרנס את הקטינות, ואף היא אינה מצליחה לספק את צרכי הקטינות.