פס"ד בשאלה האם ניתן להחיל על נכסי ידועים בציבור הסדר איזון משאבים

"אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו." (שיר השירים, ח, ז), האמנם?!

פתח דבר

בני זוג נישאים בחופה וקידושין, מקימים את ביתם ומביאים לעולם בן ובת.

לאחר שנים אחדות מחליטים הם להביא נישואיהם אל קצם ומתגרשים זה מזו.

בחלוף 16 שנים ממועד הגירושין נדרש בית הדין הרבני שוב לעניינם, וקובע כי מחויבים הם בגט לחומרה, והם מתגרשים שוב זה מזו.

לית מאן דפליג, כי בין שני הגיטין נולדו להם שני בנים נוספים, אלא שכל אחד מהם משרטט תמונה שונה לחלוטין באשר לאופי ולטיב היחסים ששררו ביניהם משך אותה תקופה.

נהיר, כי המחלוקת בין הצדדים, בין שהיא לשם שמיים ובין שלא, אינה אידאולוגית או תיאורטית, כי אם נסובה סביב נפקויותיה של מערכת היחסים אותה ניהלו על פני התקופה הנדונה מבחינה רכושית.         

עניינו של פסק הדין שלפנינו הוא, אפוא, במחלוקות שנפלו בין הצדדים ונסובות סביב ענייני ממון ורכוש.

הרקע העובדתי

1. התובענה שלפניי הוגשה ביום 24.09.2015 כנגד הנתבעים שבכותרת וכנגד מר ... ממנו נרכשו הזכויות באחת הדירות נושא ההליך שלפניי ואשר במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה בהליך הוסכם על מחיקתו ממנו.

2. התובעת והנתבע 1 (אשר לשם הנוחות ייקראו להלן גם: "הצדדים") היו בני זוג אשר נישאו זה לזו כדת משה וישראל בשנת 1995, התגרשו בגט פיטורין בשנת 2000 אך בשל נסיבות שתפורטנה בהמשך ועפ"י החלטת בית הדין הרבני, התגרשו בשנת 2016 בגט נוסף.