פס"ד בעתירת אב לסילוק בנו מהמשק

הליך זה שלפנינו עניינו עתירת אב לסילוק ידו של בנו ממשק ... במושב ..... 
פתח דבר
האם קיבל הנתבע 1 מידי אביו, התובע , רישיון להשתמש במקרקעין שבחזקת האב; וככל שניתן לו רישיון כזה, מהם תנאיו – אלו הן השאלות בהן יעסוק פסק דין זה.
בלב המחלוקת נושא הליך זה בית המצוי בשטחו של משק מס' ... במושב ... (שיקרא להלן לשם הנוחות גם: "הבית") בו מתגורר הנתבע 1, ואשר התובע מבקש לפנותו ממנו.   רקע עובדתי והשתלשלות העניינים  1. התובע, אדם מבוגר בשנות השמונים לחייו, הוא אביהם של הנתבע 1 (שייקרא להלן לשם הנוחות: "הנתבע") ושל שישה ילדים נוספים.
2. ביום 18.08.2014 הגיש התובע התובענה שלפניי במסגרתה עותר הוא לסילוק ידו ולפינויו של הנתבע ממשק מס' .... במושב ... (להלן: "המשק") ולחיובו בדמי שימוש ראויים בגין השימוש אשר עשה במשק בלא שקיבל הרשות לכך מידיו.
3. יוער כבר עתה, כי לית מאן דפליג שלתובע זכויות של בר רשות במשק נוסף במושב .... 
4. בד בבד עם הגשת התובענה הוגשה ע"י התובע גם בקשה לצו מניעה זמני אשר יאסור על הנתבע לבצע כל פעולה במשק בכלל ובבית נושא המחלוקת בפרט. בו ביום נעתר בית המשפט (כב' השופטת ענת אלפסי) לבקשה, וניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד.
ביום 10.09.2014 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים ובמסגרתו הוסכם, כי מבלי שתהא בכך הודאה בטענות מי מן הצדדים, יעמוד בתוקף צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד, אך יותר לנתבע להמשיך בביצוע עבודות ההחלפה ו/או התיקון של הרעפים, ובלבד שלא תשונה צורת הגג המקורית ולא תבוצענה על ידו עבירות עפ"י חוק התכנון והבנייה, ובנוסף יותר לו להחליף הצנרת, ככל שיקום הצורך בכך.
5. דיון קדם משפט ראשון בהליך התקיים לפניי ביום 09.02.2015.בתום הדיון ניתנה החלטה לפיה הוגבל הליך זה לבירור התביעה לסילוק יד, תוך שנקבע כי ככל שהתובע עומד על עתירתו לפסיקת דמי שימוש, כי אז עליו להגיש תובענה נפרדת.כן ונוכח טענות הצדדים, הוריתי על צירוף רמ"י, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית כצדדים להליך.
כן הוגדר, במסגרת ההחלטה, סלע המחלוקת בין הצדדים לאמור:"על פניו סלע המחלוקת בהליך זה, הינו האם ניתנה לנתבע הרשות ו/או רישיון להחזיק בבית על ידי אביו,  הוא התובע, ו/או על ידי מאן דהוא, שהוא בעל הזכויות בנחלה. ככל שניתן רישיון כזה, נשאלת השאלה, מה היו תנאיו?  והאם קמה עילה לבטלו? ככל שלא ניתן רישיון כזה, יש לבחון מכח מה מחזיק הנתבע בנכס ולאורך איזו תקופה שכן, גם לעניין זה יש השלכה באשר למסקנות שיש להסיק, בעניין התובענה שבפני.
על כן, התובענה שבפני מעוררת מחלוקת עובדתית שממנה מן הסתם, נגזרת מחלוקת משפטית אותה יש לברר, וגם אם נניח בצריך עיון את שאלת רישומן של הזכויות במשק, הרי שהשאלות שמניתי עומדות בעינן. 
נכון הוא, שאישור זכויות מטעם רשות מקרקעי ישראל, משמש ראיה לכאורה ועסקינן, במרשם ציבורי, אשר מכח מהותו ומעצם טיבו, יש בו מבחינה ראייתית כדי להצביע ולו לכאורה על הבעלות בזכויות בר רשות.
עם זאת,  אין בכך כדי לשלול מניה וביה, טענה בדבר רישיון לעשות שימוש במקרקעין וטענה זו, מכל מקום, טעונה בירור והכרעה" (ראו עמוד 10 להחלטה מיום 09.02.2015).
6. ביום 20.03.2015 ניתנה החלטה לפיה, אין מקום לצירוף הסוכנות היהודית להליך, וביום 14.06.2015 ניתנה החלטה הפוטרת את האגודה השיתופית מושב .... (להלן: "האגודה") מהתייצבות להליך.
7. זהו המקום להעיר, כי עסקינן, למרבה הצער, בסכסוך רווי יצרים ואמוציות, אשר לדעת בית המשפט ניתן היה לפתרו בנקל, לו היו מגלים הצדדים גמישות, ברם למרות המאמץ והניסיונות הרבים לפשר ולגשר ביניהם, לא צלח הדבר, והדינמיקה המשפחתית, היריבות הקשה ומשקעי העבר הכריעו הכף.על כן ולדאבון הלב, לא היה מנוס משמיעת ראיות ומניהול ההליך עד תום.      
8. דיוני שמיעת הראיות השתרעו על פני ארבע ישיבות, אשר התקיימו בתאריכים 22.06.2017, 07.09.2017, 14.09.2017, 16.10.2017 ובסופם ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.
הצדדים פעלו בהתאם להחלטת בית המשפט והגישו סיכומיהם בכתב.
9. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 30.04.2017 הוגשה ע"י הנתבע בבית משפט זה תובענה נזיקית כנגד התובע ורעייתו - אם הנתבע (תמ"ש 49312-04-17) בגין נזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, עקב התעללות התובע בו בילדותו.