פס"ד בעתירה לאכיפת רישום זכויותיה במחצית הפיצויים של הנתבע במקום עבודתו

1. בפני תביעה בה עותרת התובעת לאכיפת רישום זכויותיה במחצית הפיצויים של הנתבע במקום עבודתו המוחזקים אצל **** ****  (להלן: "הנתבעות 2-3"), ואצל קרן מבטחים הוותיקה - **** (להלן:" נתבעת 4") (ראה: סעיף 19 לתביעה בתה"ס 44108-04-17).

(הנתבעות 2-4 נותרו נתבעות פורמאליות בלבד בתיק).

רקע עובדתי :

2. הצדדים נישאו זה לזו כדמו"י ביום **** והתגרשו זמ"ז בחודש *** (ראה: עמ' 14 לפרוטוקול הדיון מיום 19.7.21, שורה 13) (להלן: "מועד הקרע").

3. לצדדים שני ילדים - כיום בגירים.

4. התובעת עבדה **** 11 שנים- החל משנת *** ועד שנת *** (התפטרה מעבודתה).

הנתבע עבד **** החל משנת *** ופרש לגמלאות **** ביום ***.

5. הצדדים חתמו על הסכם גירושין ביום *** אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין באותו יום (להלן: "ההסכם או "הסכם הגירושין" או "פסק הדין") (ראה: נספח א לכתב התביעה).

6. בסעיף 7 להסכם, פורטו הזכויות הסוציאליות של הצדדים ונקבע כי כל אחד מהצדדים נשאר עם הזכויות ממקום עבודתו ולצד השני לא יהיה כל חלק בזכויות אלו, זאת למעט הפיצויים של הנתבע, אשר הוסכם כי באם בעתיד יקבל הנתבע פיצויים ממקום עבודתו התובעת תהא זכאית למחציתם (ראה: סעיף 7(ג) להסכם).

השאלה שבמחלוקת:

7. המחלוקת בתיק זה נוגעת לגובה סכום זכאותה של התובעת לפיצויים, והינה סביב פרשנות סע' 7(ג) להסכם הגירושין, וזו לשונו:

"למרות האמור לעיל מוסכם בזאת כי באם בעתיד יקבל הבעל פיצויים ממקום עבודתו האשה זכאית למחצית הפיצויים (של) הבעל" (להלן: "סעיף 7 (ג) להסכם").