פס"ד בעתירה בעניין מניעת בדיקת אבהות עבור קטין מוסלמי

בפניי עתירת המבקשים למתן צו לעריכת בדיקת רקמות לטענתם, על מנת לקבוע כי המבקש 2 הינו אביו של הקטין.

הקטין, יליד x.xx.xxx- כבן 11 שנים.

תמצית טענות המבקשים

1. לטענת המבקשים, המבקשת  הייתה נשואה למשיב 1. הם נישאו ביום  y.yy.yyy והתגרשו, על פי פסק דין גירושין של בית הדין השרעי ביום  z.zz.zzz.

            לטענתם, המבקשת הכירה את המבקש בשנת 2007 והרתה ממנו. חרף האמור, הקטין נרשם במשרד הפנים כבנו של המשיב 1 , מאחר והמבקשת והמשיב היו בזמן לידת הקטין נשואים.

2. לטענת המבקשים, הקטין מתגורר עם אביו הביולוגי האמיתי– המבקש, אולם רשום במשרד הפנים תחת אדם אחר (המשיב).

3. לטענתם, המשיב יודע שהקטין אינו בנו, מעולם לא היה לו קשר איתו, הוא לא מכיר בקטין ומעולם לא התייחס אליו כבנו.

4. לטענתם, הקטין אינו מודע לכל עניין רישום האב, אולם אין חולק כי זה אך עניין של זמן, עד שייאלץ להתמודד עם האמת הקשה.

5. לטענתם, אין עסקינן כאן בבקשה לשלילת אבהות, תוך הותרת ילד קטין ללא ביטחון וללא מענה הולם. להפך, עסקינן באבא טוב כשיר ומטיב אשר בקשתו לשנות את הרישום לכך שבנו שהינו כיום בן כ-11 שנים, אותו נשא בזרועותיו מאז לידתו, שמתגורר איתו, שהוא גידל אותו ומחנך אותו, יירשם תחת שמו והוא יהיה אחראי לו גם כלפי כולי עלמא ובפני הרשויות.

            לטענת המבקשים, הזכות לבירור זכותו של אב ביולוגי, נובעת ממספר זכויות חוקתיות,

            לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והעיקרון המנחה אם להיעתר לבקשה, הינו טובת הילד.

6. לטענתם, תביעת אבהות היא תביעה אזרחית, בה מידת ההוכחה הדרושה היא ע"פ מאזן ההסתברויות, אולם כיום קיימת גישה בפסיקה, הקוראת להקל במידת ההוכחה ודורשת מידה פחותה מזו הנקוטה במשפטים אזרחיים רגילים (ע"א  279-67 ותמ"ש  17467-09-10).