פס"ד בערעורים של אחים בשל סכסוך על נחלת הוריהם המנוחים

השופטת עינת רביד:

המערערת בעמ"ש 33450-11-18, היא המשיבה 1 בעמ"ש 35675-11-18 (להלן: הבת) והמערער בעמ"ש 35675-11-18, הוא המשיב 1 בעמ"ש 33450-11-18 (להלן: הבן), הגישו ערעורים על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 2.10.2018, כבוד השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר (בתיקים מאוחדים תמ"ש 41590-11-11; תמ"ש 25996-01-12; תמ"ש 45676-12-13; ת"ע 45657-12-13; ת"ע 54063-03-12; ת"ע 23565-11-11; ת"ע 23559-11-11), בגדרו קבע בית המשפט קמא, שהבן הוא "המוכן ומסוגל לקיים את המשק" ולכן ניתנו לו זכויות בר הרשות בנחלה הידועה כמשק מספר X בישוב X (להלן: הנחלה) תוך שעליו לפצות את הבת על שווי דירת מגורי פלונית ז"ל, האם המנוחה (להלן: המנוחה), שבנויה בנחלה ועל מחצית משווי יתרת הזכויות בנחלה.

רקע עובדתי בתמצית

1. הבן והבת הם ילדיהם של המנוחים פלוני, שנפטר ביום x.x.1986 (להלן: המנוח) והמנוחה, ילידת 1911 (ראו תעודת פטירה – נספח א' לכתב ההגנה של הבן), אשר נפטרה ביום x.x.2011 (להלן יחד: המנוחים).
2. מקרקעי הישוב XXX, לרבות הנחלה, הם בבעלות המשיבה 2, קרן קיימת לישראל (להלן: קק"ל) ומנוהלים בידי רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י).

ביום 19.9.1954 חתמו המנוחים על הסכם עם חברה להתיישבות חקלאית, עירונית רסקו בע"מ (להלן: רסקו) (להלן: חוזה רסקו) לגבי החכרת נחלה מספר X בשטח של כ- 12 דונם בישוב XXX.

בהתאם למסמכים המצויים בתיק מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) חתמה רסקו על חוזה חכירה עם המינהל ביום 28.11.1961, שהסתיים ביום 31.8.1962 (נספח ד1 למוצגי המשיבה 2 (להלן: קק"ל) לגבי כל שטח היישוב XXX ששטחו כ- 350 דונם (להלן: הסכם המשבצת).

החל משנת 1962 ועד לשנת 2014 חתמה האגודה השיתופית של מושב XXX (להלן: האגודה) על חוזי חכירה עם המינהל לתקופות של 3 שנים כל פעם ועד לשנת 2014, כאשר כל החוזים היו חוזים דו צדדיים (ראו נספחי ד' למוצגי קק"ל) (להלן: הסכמי המשבצת או ההסכם החד צדדי), למעט חוזה מיום 26.5.1966 עליו חתמו המינהל, האגודה והסוכנות היהודית (נספח ד3).

3. ביום 1.6.1972 פנו המנוחים לאגודה וביקשו לאפשר לבן להמשיך לגור במושב ולבנות על נחלתם מבנה נוסף (מוצג מע/76 למוצגי הבת).

ביום 28.7.1972 הוגשה בקשה לאישור תכנית בניה לבנית בית נוסף עליו חתמו המנוחים, הבן והאגודה וכן ניתנה המלצה של מר טאובר, מהסוכנות היהודית, לאישור הבניה (מוצג 3 למוצגי הבן).

ביום 27.4.1977 פנה הבן למינהל בבקשה לקבלת אישור או הסכם חתום על פיו הינו בן ממשיך בנחלה (נספח מע/33 למוצגי הבת) וביום 10.5.1977 נשלח מכתב תשובה ע"י המינהל, בו נאמר, שבמכתב מיום 28.7.1972 נקבעו התנאים הנדרשים מהבן, על מנת שיתנו את הסכמתם וכי על הבן לעמוד בתנאים אלה (מוצג 5 למוצגי הבן).

ביום 4.4.1978 ניתן אישור בניה על ידי הסוכנות היהודית (מוצג כ"ג למוצגי רמ"י).

4. ביום 30.1.1979 חתם המנוח צוואה בעדים וציווה את כל רכושו למנוחה, וכן הורה שאם לא תהיה המנוחה בחיים, כי אז כל רכושו יחולק בשווה בין הבת לבין הבן.
5. ב- 13.1.1980, בהיות המנוחה כבת 69, חתמה המנוחה על צוואה ראשונה בעדים וציוותה את כל רכושה למנוח, וכן הורתה שאם לא יהיה המנוח בחיים, כי אז חלקה בדירת המגורים שבנחלה תינתן לבת, וכל יתרת רכושה תחולק בשווה בין הבת לבין הבן.
6. בתאריך לא ידוע חתמו המנוחים על מסמך שכותרתו "כתב מינוי חליף" לבן באגודה (מוצג 6 למוצגי הבן).