פס"ד בערעור שעניינו שינוי מען של קטין במרשם

השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב"ד:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כב' הש' תמר סנונית פורר בתמ"ש 47272-03-19), בו נדחתה תביעתו של המערער לשינוי הכתובת של בנו מהמשיבה (להלן: הקטין) במרשם האוכלוסין וב"מכבי – שירותי בריאות" (להלן: מכבי) לכתובת מגורי האב.

    

2. ברקע הדברים סכסוך מתמשך בין הצדדים, הורים לקטין, שמתמקד בהעדר קשר מיטיב בין המשיבה, האם, לבין הקטין, מה שהביא, במרוצת השנים, למעורבות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ולפתיחת הליך נזקקות שעודנו מתנהל.

    

3. אין מחלוקת: עובר לגירושי הצדדים התגוררו השניים, עם הקטין, בבית הורי המערער ברחוב X ב----; בהסכם הגירושין נקבע כי המשמורת על הקטין תהא משותפת לצדדים; עם הגירושין עברה המשיבה להתגורר בדירה ברחוב Y וכתובת זו הפכה גם לכתובתו של הקטין; מאז פסק דין, שניתן ביום 24.3.15, בתביעה להעברת משמורת שהגיש המערער נגד המשיבה, חזר הקטין להתגורר בכתובת מגורי האב ברחוב X ב---- ולמשיבה נקבעו הסדרי שהות. מאז ועד היום הקטין לא מתגורר אף לא לן בבית מגורי המשיבה. המשיבה אישרה עובדה זו בישיבת הערעור (עמ' 1 לפרוט' ש' 19); במהלך השנים מאז מתן פסק הדין מיום 24.3.15 החליפה המשיבה את מקום מגוריה. עובדה זו נחשפה במהלך דיון שהתקיים בין הצדדים בבית משפט קמא, ביום 6.3.19, באחד ההליכים שביניהם. המשיבה אישרה כי היא עברה להתגורר בדירה ברחוב Z ב----; המשיבה לא החליפה את כתובתו הרשומה של הקטין למקום מגוריה העדכני וזו נותרה ברחוב Yב----.

    

   העולה מהמקובץ – לעת מתן פסק דינו של בית משפט קמא כתובתו של הקטין במרשם האוכלוסין אינה מעודכנת אף משקפת מציאות מוטעה ומטעה – הקטין, אף לא אחד מהוריו, לא מתגורר בכתובת הרשומה.

    

4. סעיף 2(א) לחוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה – 1961 (להלן: חוק המרשם) קובע את הפרטים שיירשמו במרשם ביניהם "המען" (ס"ק 11); "כתובת למשלוח דואר כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס"ה – 2005" (ס"ק 11א); "כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין, לפי הוראות סעיף 2א לחוק עדכון כתובת, התשס"ה – 2005" (ס"ק 11ב). סעיף 3 לחוק המרשם קובע את פרטי המרשם שמהווים ראיה לכאורה לנכונותם ביניהם המען, הכתובת והכתובת הנוספת (ראו בהקשר זה תא"ק (שלום ת"א) 23835-09-16 רשות מקרקעי ישראל נ' משה ווהבה (פורסם בנבו, 29.07.2019 שמבהיר, כי "המען הרשום במרשם האוכלוסין משמש ראיה לכאורה לאמיתות תוכנו (סעיפים 3 ו-2(א)(11) לחוק מרשם האוכלוסין"). סעיף 17 לחוק המרשם מטיל חובה על תושב, שחל שינוי בפרטי רישומו, שלא כאמור בס' 15-16 לחוק, להודיע על השינוי לפקיד הרישום תוך 30 ימים "ואם היה בחסותו קטין או בגיר שאינו מסוגל למלא חובתו לפי סעיף זה - ימסור גם הודעה על שינוי פרטי הרישום שלהם".

    

5. על חשיבות המרשם והמען כמו גם על חובתם של "גופים ואנשים" לספק נתונים רלוונטיים, עדכניים, למרשם מחד גיסא אף על סמכויות פקיד הרישום לוודא נכונות המרשם, עמד בית המשפט העליון בבג"ץ 10533/04 איל ויס נ' שר הפנים, סד(3) 807: