פס"ד בערעור של בת מנוח מנשואיו הראשונים נגד אישתו השלישית בגין ירושה שהשאירה אחריה אישתו השנייה

כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב"ד

הערעור שלפנינו עוסק בזהות יורשיה של המנוחה צ' ש' ז"ל (להלן: המנוחה) ועניינו בשני פסקי דין שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב יפו (כב' הש' יהורם שקד), האחד מיום 3.10.19 בת"ע 42454-05-19 והשני מיום 7.1.20 בתמ"ש 35450-10-19.

הנפשות הפועלות

המנוחה הייתה אשתו השנייה של המנוח ד' ש' ז"ל (להלן: ד') שנפטרה לפניו, מבלי שהותירה אחריה ילדים. משלא הותירה המנוחה אף קרובים אחרים הנהנה הבלעדי בעיזבונה היה בעלה, ד'. המשיבה היא אשתו השלישית של ד' והיורשת העיקרית של עיזבונו (יתרת הרכוש, למעט מנות כספיות לאחרים) מכוח צו קיום צוואה מיום 6.8.15. המערערת היא בתו של ד' מנישואיו הראשונים, בת חורגת למנוחה.

העובדות הצריכות לעניין

ביום 4.11.98 הלכה המנוחה לבית עולמה.

ביום 30.5.99 ניתן צו קיום צוואה אחר עיזבונה בבית הדין הרבני בתל אביב יפו. בהתאם לצו (להלן: צו הקיום הרבני) זכתה המערערת בדירת המנוחה ברחוב הש' x  ב--- הידועה כחלקה --- בגוש ---- (להלן: הדירה). על בסיס צו הקיום הרבני נרשמו הזכויות בדירה על שם המערערת.

משנודע דבר קיומו של צו הקיום הרבני הגישה המשיבה, במהלך דצמבר 2017, לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, תביעה לביטולו. התביעה התקבלה וביום 6.2.18 בוטל צו הקיום הרבני (ת"ע 25421-12-17 כב' הש' גליק להלן: פסק דין גליק). ערעור שהגישה המערערת על פסק דין גליק לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדחה על ידי רשמת בית המשפט ביום 21.5.18. ערעור שהגישה המערערת על החלטת הרשמת נדחה מחוסר סמכות (פסק דין מיום 29.9.20) ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת הרשמת (בהיותה החלטה שמסיימת את ההליך הליך שבו היה על המערערת לנקוט מלכתחילה) נדחתה אף היא (החלטה מיום 6.12.20).

לאחר ביטול צו הקיום הרבני, הגישה המשיבה, ביום 7.3.18, לרשם לענייני ירושה, בקשה לצו ירושה אחר עיזבון המנוחה. לבקשה צורף מכתב הסבר שפירט את ההליכים שקדמו להגשתה, לרבות פסק דין גליק (להלן: הבקשה לצו ירושה). המערערת, בשמה ובשם בעלה, הגישה התנגדות לבקשה לצו ירושה וזו, יחד עם הבקשה, בצירוף הודעת האפוט' הכללי כי הוא לא מתערב בהליכים, הועברה לדיון לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (להלן: ההתנגדות לבקשה לצו ירושה). בתגובה להתנגדות הגישה המשיבה בקשה לסילוקה על הסף מהטעם הפשוט – העדר מעמד למערערת. המערערת לא הגישה תשובה לבקשה לסילוק על הסף. מי שהגיש את התשובה היה בעלה של המערערת. ביום 3.10.19 התקיים דיון בבקשה לסילוק על הסף. המערערת, גם לא בעלה, לא התייצבו לדיון. בתום הדיון, בנוכחות ב"כ המשיבה, קיבל בית משפט קמא את הבקשה, סילק את ההתנגדות על הסף ונתן צו ירושה אחר עיזבון המנוחה (להלן: פסק הדין מיום 3.10.19). ביום 6.10.19 נחתם צו הירושה.

על פסק הדין מיום 3.10.19 הוגש הערעור בעמ"ש 16040-01-20.