פס"ד בערעור של אם על החלטה המורה על השארת קטינה במשמרות האב על אף טענות האם לאלימות מצד האב

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 10.11.22 (כב' השופטת איריס ארבל אסל בתלה"מ 36352-11-18) שהותיר על כנו את פסק דינו שבו נקבע שבת הצדדים תמשיך להיות במשמורת המשיב, לאחר ששוכנע שהאלימות הנטענת של המשיב כלפי אשתו השנייה, אינה משליכה על הקשר שלו עם הבת ולא נשקפת לה סכנה ממנו.  

א.רקע עובדתי ותמצית ההחלטה

1.הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם בת קטינה ילידת 14.10.10 (להלן: הקטינה).

2.הצדדים מנהלים הליכים בעניין המשמורת והסדרי השהות של הקטינה החל ממאי 2011 כשהמערערת (להלן גם: האם) טוענת מתחילת ההליכים, שהמשיב (להלן גם: האב) אלים ומהווה סכנה נפשית וגופנית לקטינה ויש לאפשר לו הסדרי שהות עם הקטינה בפיקוח בלבד.

3.לאחר שנערכה הערכת מסוכנות לאב אשר שללה מסוכנות כלפי הקטינה, ניתן ביום 29.4.14 פסק דין שקבע שהאב יקיים הסדרי שהות עם הקטינה ללא פיקוח.

4.האם לא השלימה עם פסק הדין והמשיכה למנוע מהאב קשר עם הקטינה "תוך שהיא מבזה פעם אחר פעם את החלטות בית המשפט". לאור זאת, ניתן ביום 23.1.18 פסק דין המורה על העברת המשמורת לידי האב "מתוך הבנה שזו הדרך היחידה בה תוכל הקטינה לקיים קשר מיטיב עם שני הוריה".

5.לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, האם נעלמה עם הקטינה והיא אותרה ע"י משטרת ישראל רק ביום 20.2.18, שאז הקטינה הועברה באמצעות המשטרה והעו"ס לחזקת האב לאחר התנגדות קשה מצד האם. על מנת שהאם לא תעלים שוב את הקטינה, נקבע שהסדרי השהות של הקטינה עם האם יתקיימו תחת פיקוח במרכז הקשר.

6.ביום 15.11.18 הגישה האם תביעה להשבת המשמורת של הקטינה לידיה. האם טענה שהאב נישא מחדש והיכה את אשתו השנייה באופן מתמשך עד שהיא נאלצה לנוס עם בתם התינוקת למקלט לנשים מוכות. האם טענה שהדבר מעיד שהאב אלים ומסוכן לקטינה.