פס"ד בערעור של אחיו של מנוח על החלטה המבטלת צוואה שנשתכחה כפי שטען בן המנוח

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 30.9.21 (כב' השופטת, סג"נ, מירה דהן בת"ע 1257-04-19) שהורה על ביטול צוואה מחמת שהיא "נשתכחה" ע"י המנוח.

• רקע עובדתי

   

  1. המנוח א' ב' ז"ל (להלן: המנוח) נפטר ביום 00.0.18 כשהוא כבן 78 שנים. המערערים הם חמשת אחיו (להלן גם: האחים) והמשיב הוא בנו יחידו (להלן גם: הבן).

      

  2. ביום 20.6.86 חתם המנוח על צוואה בכתב יד שבמסגרתה ציווה את כמעט כל רכושו לאחים. לבן, המנוח ציווה סך של 4,000 דולר בהגיעו לגיל 18 ולחברתו ש' הוא ציווה 6,000 דולר ארה"ב (להלן: הצוואה).

      

  3. לטענת הבן, המנוח ואמו הכירו בשנת 1970 ובשנת 1972 הוא נולד. לדבריו, עקב מערכת יחסים עכורה מאוד בין המנוח שהתנגד להמשך ההיריון לבין האם, לא התקיים כל קשר בינו לבין המנוח במשך שנים רבות. לטענת הבן, בקיץ 1994, לאחר שחרורו מצה"ל וכשהוא בן 22, הוא רצה לדעת מי הוא אביו והחליט לטלפן אליו. הוא איתר את מספר הטלפון של המנוח בספר טלפונים ובשיחת הטלפון הראשונה שלהם, אמר לו המנוח שהוא מאוד שמח שהוא טלפן אליו והם קבעו להיפגש.

      

  4. הבן טען שלאחר שהמפגש הראשון ביניהם עבר בהצלחה, המנוח הזמין אותו להכיר את בת זוגו ש' (להלן: ש') ומאז הקשר ביניהם העמיק מאוד והבן הפך להיות חלק מהותי ובלתי נפרד מחייו של המנוח. הקשר ההדוק התפתח והתהדק כך שכלל גם את ילדי הבן – הנכדים. למרות המרחק בין מגורי הבן בצפון הארץ לבין ביתו של המנוח במרכז הארץ, אחת לשבועיים או שלושה שבועות התארחו המנוח וש' בביתו של הבן וגם את החגים וימי ההולדת הם חגגו יחדיו.