פס"ד בערעור על פס"ד שקבע כי קיימת כוונת שיתוף בחשבון בנק על סך 39 מיליון שקלים

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 1.12.21 (כב' השופטת סיגלית אופק בתלה"מ 63468-09-19) שקבע שהמשיבה הוכיחה כוונת שיתוף ספציפי בחשבון בנק הרשום ע"ש המערער בלבד ובו כ – 39 מיליון ₪.

א.רקע עובדתי

1.המערער (להלן גם: האיש) והמשיבה (להלן גם: האישה) נישאו זל"ז כדמו"י באנגליה ביום 14.1.79 ועלו לישראל בשנת 1983.

2.כשהצדדים נישאו, האיש היה בן 53 והאישה בת 41 ולשניהם היו אלו נישואין שניים ולכל אחד מהם שלושה ילדים מנישואין קודמים. לצדדים לא נולדו ילדים משותפים.

3.האיש היה בעלים של מפעל באנגליה ובשנת 1983 הוא מכר את המפעל בתמורה לסך של 4 מיליון ליש"ט לשיטתו, או בסך של 2 מיליון ליש"ט לשיטת האישה, והוא השקיע כספים אלו בשוק ההון. מאז שהאיש מכר את המפעל הוא אינו עובד והצדדים חיו במשך השנים ברמת חיים גבוהה מפירות הכספים שהושקעו.

4.בסמוך לאחר נישואיהם, הצדדים רכשו בית בלונדון בסך של 220,000 ליש"ט שמומן באמצעות תמורת מכירת בית שהיה בבעלות האישה טרם נישואיה לאיש וכן מכספים שאבי האישה העניק. הבית שנרכש נרשם ע"ש שני הצדדים בחלקים שווים.

5.הצדדים מכרו את הבית בלונדון בסך של 250,000 ליש"ט ובחודש מרץ 1983 הם רכשו ווילה בה' בתמורה לסך של 400,000 דולר והם שיפצו אותה ואף בנו בחצרה בריכת שחייה. בחודש ספטמבר 1983 הצדדים עלו לישראל והתגוררו בווילה.

6.בשנת 2013 הצדדים מכרו את הווילה בסך של 4.25 מיליון דולר ורכשו דירת פנטהאוז בת' בסך של כ – 4 מיליון דולר. לאחר פרוץ ההליכים המשפטיים, הצדדים מכרו דירה זו בכ- 13 מיליון ₪ והתמורה חולקה ביניהם בחלקים שווים.

7.לצדדים היו חשבונות משותפים שבאמצעותם שולמו הוצאות המחייה שלהם. לאחר פרוץ הסכסוך, חשבונות אלו נסגרו ויתרתם בסך של כ - 200,000 ₪, חולקה בין הצדדים בחלקים שווים. הוסכם ש"מועד הקרע" לצורך איזון המשאבים הוא יום 7.8.19.

8.לאיש יש חשבון בבנק הפועלים ובו מוחזק סך של כ – 39 מיליון ₪ (להלן: החשבון). האיש נהג להעביר מעת לעת כספים מהחשבון לחשבונות המשותפים, על מנת לממן את הוצאות המחייה של הצדדים.

9.האישה הגישה ביום 26.9.19 תביעה רכושית כנגד האיש שבמסגרתה עתרה בין היתר למתן פס"ד הקובע שקיים שיתוף ספציפי בחשבון והיא זכאית למחצית ממנו. לטענתה, במהלך השנים היא הכניסה לתא המשפחתי את כל הונה הכולל כספים שהיו לה לפני נישואיה, כספים שהועברו אליה כתוצאה ממימוש אחזקה של מניות שהיו שייכות למשפחתה וכן את ירושת אמה וסכומים אלו מגיעים לכדי כ-3 מיליון ליש"ט שנוספו ל"פול" המשפחתי. לדבריה, אין משמעות לרישום החשבון על שם האיש בלבד מאחר שהיה מוסכם עליהם שכל כספיהם משותפים וכל הכספים והירושות התערבבו ולכן גם החשבון הוא משותף.

10.האיש טען מנגד, שהצדדים נהגו במשטר של הפרדה רכושית ללא כוונת שיתוף והאישה ידעה על כך לפחות משנת 2007. גם האישה שמרה בנפרד את רכושה החיצוני. הכספים בחשבון מקורם בנכס חיצוני – תמורת המפעל שהיה לאיש לפני נישואיו. האיש מעולם לא הסכים לשתף את האישה בכספים שמצויים בחשבון. האישה לא הוכיחה שהעבירה כספים וירושות לחשבונות הצדדים או לחשבון ומהמסמכים שהיא הציגה עולה שכספים חיצוניים של האישה הופקדו על ידה בחשבון בנק נפרד בשוויץ. לכן, החשבון שייך רק לאיש.

11.בית משפט קמא קיבל את תביעת האישה וקבע שהאישה הוכיחה כוונת שיתוף ספציפי בחשבון (להלן: פסק הדין).

12.המערער לא השלים עם פסק הדין והגיש את הערעור שלפנינו.