פס"ד בערעור על הכרעה בתביעת המערער לכלול דירה, הרשומה על שם המשיבה בלבד, באיזון נכסי הצדדים

1.עסקינן בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) מיום 3.5.2022, שניתן בתלה"מ 67194-06-20 (להלן: "פסק הדין").

במסגרת פסק הדין, נקבע, בין היתר, כי דירה שנרכשה על ידי המשיבה ביום 10.4.2012 ברחוב ... (דירה ...) ב..., הידועה כחלקה XXX בגוש Y ונרשמה על שמה בלבד (להלן: "הדירה"), לא תכלל במסגרת איזון נכסי הצדדים. זאת מהטעם שהמערער לא עמד בנטל הראיה שהוטל עליו, להוכיח כוונת שיתוף בדירה.

יודגש כי פסק הדין הוא נרחב וכולל 74 עמודים, וכלל הכרעה בשש תביעות שהיו תלויות בין הצדדים. יחד עם זאת, הערעור נסב על הכרעה בתיק אחד המתייחס לתביעת המערער לכלול אף את הדירה באיזון נכסי הצדדים, הגם שנרשמה על שם המשיבה בלבד.

רקע

2.המערער הוא חסר דת והמשיבה היא יהודייה. הצדדים נישאו בנישואים אזרחיים בפראג ביום [2013], ונישואיהם הותרו על ידי בית משפט ביום 4.6.2020.

מנשואים אלה נולדו שני ילדים, שהינם כיום כבני תשע ושמונה שנים.

3.במסגרת פסק הדין נקבע כי טרם נישואי הצדדים, החל מיום 1.1.09, חיו הצדדים כידועים בציבור.

לכן נקבעה בפסק הדין תקופת החיים המשותפת לענין איזון המשאבים, מיום 1.1.2009 ועד ליום 10.10.2019 (להלן: "תקופת החיים המשותפת").

הדירה שבמחלוקת

4.כאמור במסגרת התיק קמא (תלה"מ 67194-06-20) התבררה תביעתו של המערער, לכלול במסגרת נכסי האיזון שבין הצדדים אף את הדירה, שכן נרכשה על ידי המשיבה בתקופת החיים המשותפת, הגם שנרשמה על שמה בלבד (ולטענת המערער, כך נעשה בכדי לאפשר לצדדים, לקבל הלוואה מובטחת משכנתא תוך הטבות בריבית, שכן על שם המשיבה לא היתה רשומה בעת רכישת הדירה כל דירה אחרת).

5.המשיבה מנגד טענה בבית משפט קמא, כי הרוכשים האמיתיים של הדירה הם הוריה, שבחרו לרשום הדירה על שמה משיקולי מס, שכן על שמם כבר היתה רשומה דירה אחרת.

6.בסופו של יום, ולאחר ניתוח הדברים וקביעת עובדות ומהימנות, קבע בית משפט קמא, כי המערער לא עמד בנטל הראייתי שהוטל עליו להוכיח כוונת שיתוף בדירה (הדירה נרכשה טרם נישואי הצדדים, ובתקופת היותם ידועים בציבור). לכן תביעתו לאיזון הדירה בין יתר נכסי בני הזוג נדחתה.

הדגיש בית משפט קמא בפסק הדין כי:

א.לא הוכח כי התשלום הראשון על חשבון רכישת הדירה, בסך של 95,000 ₪, שולם מכספים משותפים, כטענת המערער;

ב.אפילו היה מוכיח המערער כי התשלום הראשון שולם מכספים משותפים בעוד יתרת מחיר הדירה (שנרכשה בסך של 840,000 ₪) שולמה ממשכנתא שנטלה המשיבה ושולמה מחשבון נפרד שלה, הרי עסקינן בסכום קטן מתוך מחיר הדירה, ואין בו כשלעצמו בכדי ללמד על כוונת שיתוף;