פס"ד בערעור על החלטת רשמת הוצל"פ

למי נתונה הסמכות לדון בשאלת המאבק בין הזכויות – עיקול אצל צד שלישי שהוטל במסגרת תיק הוצאה לפועל עקב חוב מזונות, ומנגד עיקול זמני אצל אותו צד שלישי שהוטל על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הליך אזרחי שטרם הגיע לסיומו – האם לראש ההוצאה לפועל, כטענת המערערים, או לבית המשפט המחוזי שתחת ידו יצא צו העיקול הזמני?

בפניי ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב.

המערערים (להלן גם "המבקשים") הם הזוכים בתיק הוצאה לפועל מס' 511682-12-18 (להלן: "תיק ההוצל"פ") שנפתח לגביית חוב מזונות מהמשיב 1 (להלן גם "החייב"). במקביל, על כספי החייב המוחזקים בין היתר בידי המשיבה 2 (להלן: "המחזיקה"), הוטל עיקול זמני במסגרת תביעות נזיקין בביהמ"ש המחוזי בנצרת (ת"א 39441-05-18 ובבית המשפט השלום בצפת ת"א 10599-05-16). המשיבות 3 – 7 הן התובעות בתביעות האזרחיות (להלן: "תביעות הנזיקין" ובהתאמה "המשיבות").

במסגרת תיק ההוצל"פ ניתנה החלטה מאת כב' הרשמת, בעטיה הוגש הערעור, לפיה יש להעביר את שאלת הקדימות בעיקולים להכרעת בית המשפט המוסמך. המבקשים מערערים על החלטה זו ומבקשים לקבוע כי קיימת להם קדימות מכוח הוראות סעיף 76 (א3) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") בקבלת הכספים, על פני בעלות העיקול הזמני בתביעות הנזיקין.

אציין כי בהחלטת הרשמת לא נקבע מיהו "בית המשפט המוסמך" לדון בשאלת הקדימויות בין העיקולים השונים.

רקע בקצרה:

1. ביום 13.2.2017 ניתן פסק דין למזונות האישה המבקשת והקטינים – הם המערערים, מאת החייב במסגרת תמ"ש 15428-07-16. ייאמר כבר כעת, כי חרף העובדה שהחייב לא התנגד לכתב התביעה שהוגש כנגדו לפסיקת מזונות אישה וקטינים וכלל סכומי תביעה גבוהים מאד, פסק הדין שניתן היה פסק דין מנומק, המחזיק 17 עמודים וכלל ניתוח הראיות שעמדו בפני בית המשפט, לרבות יכולות כלכליות של החייב מחד וצרכי הקטינים והאישה מאידך.
2. בנוסף לפסק דין למזונות אישה וקטינים ניתן פסק דין לאיזון משאבים, שם נקבע כי כלל רכושם המשותף של החייב והמבקשת יחולק בהתאם לחוק יחסי ממון, דהיינו מחצה על מחצה, מכלל הזכויות והחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. נוכח פסק הדין לאיזון משאבים, ועל אף שהכספים אצל המחזיקה כבר עוקלו במלואם באמצעות צו עיקול של בית המשפט המחוזי, צומצם צו העיקול באופן שמחצית מהכספים שהוחזקו אצל המחזיקה הועברו למבקשת בשל זכויותיה על פי פסק הדין לאיזון משאבים.
3. ביום 12.12.2018 פתחה האישה תיק הוצל"פ לגביית חוב המזונות בלשכת ההוצאה לפועל תל אביב. במסגרת תיק ההוצל"פ ועיקול נכסי המשיב הוטל עיקול על כספי המשיב המוחזקים בידי המחזיקה – עמותה, ע"י כב' רשמת ההוצל"פ מרים סגל. נוכח העובדה כי על הכספים המוחזקים על ידי המחזיקה הוטל עיקול במסגרת תביעות הנזיקין, הוגשה על ידי המחזיקה בקשה למתן הוראות לרשמת ההוצאה לפועל באשר לגורל הכספים המוחזקים על ידה ולאן, אם בכלל, עליה להעביר את הכספים.
4. הסתבר כי החייב הוא אסיר שהורשע בגין עבירות מין חמורות שנעשו, בין היתר, כנגד מספר נשים צעירות. העבירות היו בעל חומרה מיוחדת לאור מעמדו של החייב, שהיה באותה עת סמכות רבנית, סמכות תורנית וסמכות מוסרית, שסטה מהדרך אל מחוזות עבריינות המין הנלוזה ביותר. בעקבות הרשעתו נפתחו נגדו הליכים נזיקיים שעדיין מתבררים בבית המשפט, במהלכם הוטל עיקול זמני על כספי החייב המוחזקים בידי המחזיקה.
5. לאחר שניתנה תגובת המבקשים קבעה כב' הרשמת בהחלטתה מיום 2.10.2019 שיש לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת שידון בסדר קדימות העיקולים, וזאת מאחר שהיא נעדרת סמכות לדון בקדימות בין עיקולים שחלקם הוטלו במסגרת הליך משפטי וחלקם במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בקשה לעיון חוזר נדחתה על ידי כב' הרשמת.
6. ביום 14.1.20 הגישו המבקשים בקשה למתן הוראות לבית המשפט הזה במסגרת תיק המזונות - תמ"ש 15428-07-16. הבקשה הוגשה כנגד החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בעניין החלטתה לדחות את הבקשה למימוש העיקול, ואולם ביהמ"ש (כב' השופט קימלמן) דחה את הבקשה מהטעם שהתיק סגור ויש לנקוט בהליך עצמאי.
7. לאחר החלטה זו, ובשיהוי ניכר, הוגשה על ידי האישה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכתב הערעור. הודעת הערעור וכן הבקשה להארכת מועד הועברה לתגובת המשיבה בערעור – באותה עת הייתה זו המחזיקה בלבד.
8. לאור תגובת המחזיקה כי קיימים עיקולים נוספים על הכספים, הוריתי למחזיקה להגיש הודעה ובה פרטי כל הצדדים השלישיים שהטילו עיקול על כספי החייב ומקור החיוב, והמצאת כתב הערעור לידיהם. כמו כן ביקשתי כי תוגש לעיוני עמדת בעלי העיקולים הנוספים.
9. יוער כי המשיבות כולן אינן, לכאורה, צד ישיר לערעור זה. יחד עם זאת סברתי כי יהיה זה נכון לאפשר להן להביא את טענותיהן, וכי עמדתן דרושה לצורך קבלת הכרעה בערעור.
10. ביום 25/10/2020 התקיים דיון במעמד המערערת, החייב באמצעות היוועדות חזותית מבית הכלא, ובאות כוח המשיבות 3 – 5 ו- 6, 7. את המחזיקה פטרתי מהתייצבות בדיון לאחר שהודיעה כי אין לה עניין בתוצאת ההליך, וכי היא תקיים כל החלטה שתינתן ביחס לכספים המוחזקים אצלה. לאחר הדיון, ובהיעדר מחלוקת עובדתית קבעתי כי הצדדים יגישו סיכומי טענותיהם בכתב.