פס"ד בערעור על החלטת קצין התגמולים-משרד הבטחון

1. לפניי ערעור על החלטת המשיב מיום 29.10.2015, שבה נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין הממצאים והכאבים בעמוד השדרה המותני של המערערת לבין שירותה במשטרה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

2. המערערת, ילידת 1975, שירתה במשטרה שירות ארוך וממושך, מפברואר 1996, כמש"קית כוח אדם במחוז תל אביב.
3. ביום 17.8.1996 עברה המערערת תאונת דרכים בדרך חזרה לבסיס (להלן: "התאונה הראשונה"). המערערת מציינת כי כאבי הגב התחתון שמהם סבלה לאחר התאונה הפריעו לה כך שמדי פעם היה נתפס לה הגב למשך מספר ימים.
4. ביום 3.3.2002 עברה המערערת תאונת דרכים נוספת (להלן: "התאונה השנייה"). גם לאחר תאונה זו סבלה תחילה מכאבי גב תחתון מוגברים אך לאחר מכן שבה לשגרה, שבה גבה היה נתפס למשך מספר ימים.
5. לטענת המערערת, במהלך תפקידה נדרשה בין השאר להעביר ציוד משרדי כבד מהאפסנאות שממוקמת בקומת הקרקע של הבניין, כשישים מטרים למשרדה בקומה השלישית בבניין.
6. המערערת טוענת כי ביום 20.5.2012 סחבה אריזה של חמש חבילות דפי נייר, כאשר תוך כדי הסחיבה הרגישה כאבי גב (להלן: "האירוע"). המערערת מציינת כי כאב הגב התעצם - כאשר שלושה ימים לאחר האירוע היא הגיעה למצב של כמעט שיתוק, ולא יכלה לעמוד על רגליה.
7. לטענת המערערת מאז האירוע היא סובלת באופן יומיומי מכאבים והגבלות של התנועה בעמוד השדרה המותני עם הקרנה לרגליים.
8. המערערת צריפה לערעורה את חוות דעתו של ד"ר ערן לין – אורתופד, שבדק אותה ביום 18.9.2016 וקבע כי היא סובלת מכאבי גב תחתון עם תסמונת נשית מימין, שהם 19% נכות אורתופדית צמיתה, אשר נגרמו בעת ועקב תנאי שירותה (להלן: "חוות דעת המערערת").
9. לפיכך, הגישה המערערת תביעה למשיב, בה טענה כי הבעיות האורתופדיות והנוירולוגיות שמהן היא סובלת, נגרמו לה תוך ועקב תנאי השירות במשטרה לרבות התאונות שעברה ובמיוחד לאחר האירוע שבעקבותיו מצבה החמיר.
10. המשיב, בהחלטתו מיום 28.10.2015, התייחס רק לתאונה השנייה, ונמנע מלהתייחס לתאונה הראשונה או לאירוע. לפיכך הורה כב' השופט שי מזרחי ביום 26.2.2018 למערערת להגיש ערעור מחודש, התוקף את ההחלטה של המשיב וחיוב המשיב בהוצאות המערערת בסך 4,000 ₪.
11. המערערת אכן הגישה ערעור מחודש, והמשיב טען בכתב התשובה מטעמו כי ניתנה החלטה מתוקנת כבר ביום 11.2.2018, המתייחסת לכל האירועים שעברה המערערת במהלך השירות, וזאת בעקבות טעות טכנית בהחלטתו מיום 28.10.2015 שהחסירה חלק מהאירועים.
12. עוד טען המשיב, כי הרמת דפי מדפסת אינם בבחינת תנאי שרות ייחודיים או בבחינת אירוע חריג. המשיב הוסיף, כי מהתיק הרפואי של המערערת עולות תלונות רבות של כאבי גב, אולם אין בו דוח פציעה או כל תיעוד רפואי אחר המזכיר אירוע ספציפי, מלבד תאונת דרכים משנת 1996 (היא התאונה הראשונה) שאינה קשורה לשירות.
13. המשיב צירף לכתב התשובה את חוות דעתו של פרופ' יצחק שקד, מומחה בנוירוכירורגיה שבדק את המערערת, וקבע כי נסיבות התאונות שעברה והממצאים מעידים על חבלה קלה מאוד עם כאבים בצוואר ובגב ולא בגב התחתון.

עוד נקבע בחוות הדעת כי נשיאת ציוד כמתואר על ידי המערערת, אינה מוכרת כגורמת לכאבי גב או לתחלואה בעמוד השדרה המותני, אלא להפך- מאמץ זה מיטיב עם הגב התחתון על ידי חיזוק והגמשת שרירי הגב התחתון. לפיכך, קבע המומחה כי המערערת סובלת לפרקים מכאבי גב על רקע שינוי ניווני וסיבות אחרות, כפי שנצפה באחוז ניכר באוכלוסיית בני גילה, ואינם קשורים לחבלות בשירות או לתנאי השירות (להלן: "חוות דעת המשיב").

דיון והכרעה

14. השאלה הטעונה הכרעה לפניי היא האם הפגיעה בעמוד השדרה המותני של המערערת ארעה תוך ועקב השירות. אפצל שאלה זו, כך שאדון בנפרד באירועים שציינה המערערת, כלומר – (א) התאונה הראשונה; (ב) התאונה השנייה; (ג) האירוע.