פס"ד בערעור על החלטת ועדת הערר לענייני קורונה, העוסק במענק סיוע כלכלי

1.המערערת, ווטרמטיק אינטרנשיונל בע"מ (להלן – המערערת), היא חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 2018 ועוסקת בתכנון, הקמה והתקנה של מערכות לטיהור, השבחה וטיפול במים, ללקוחות בישראל ובחו"ל, למגוון של מטרות – בתחום החקלאות, התעשייה ולצריכת מי-שתייה.

הערעור דנן הוגש על ידי המערערת בשל החלטת ועדת הערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות של עסקים (להלן – ועדת הערר) מיום 2.12.2021.

ועדת הערר דחתה את שני העררים שהוגשו על ידי המערערת על החלטות המשיבה, רשות המיסים (להלן –המשיבה) בהשגות שהוגשו לה בשל דחיית בקשות למענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות (להלן – המענק) לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התש"ף – 2020 (להלן – חוק הסיוע הכלכלי) לחודשים מאי-יוני 20202 ויולי-אוגוסט 2020 (להלן – תקופות הזכאות).

2.המשיבה החליטה ביום 18.11.20 לדחות את שתי בקשות המענק לכל אחת מתקופות הזכאות (מאי-יוני ויולי-אוגוסט – ראו עמוד 34 לתיק המוצגים מטעם המערערת וכן ראו נספח 3 לתיק המוצגים של המערערת בעמוד 86).) בנימוק זהה לפיו:

"מחזורך העסקיים הינם תנודתיים, לאור זאת בוצעה השוואת ממוצעי המחזורים לשנת 2019 אל מול ממוצעי מחזורי שנת 2020 ולא נמצאה פגיעה העולה על 40% (ממוצע חודשי 2019 739,040 - 2019 ₪ [כך במקור – א.ו.], ממוצע חודשי 2020 745,923 ₪).

לאור האמור, בקשתך אינה עומדת בתנאים שנקבעו בחוק, ולפיכך הוחלט על דחייתה."

3.המערערת הגישה באמצעות רואה החשבון שלה, רו"ח שי כהן, השגות על החלטות המשיבה לדחות את בקשות המענק לתקופות הזכאות (ראו השגה מיום 2.3.21 בקשר עם ההחלטה לגבי תקופת הזכאות מאי-יוני – בעמוד 37 לתיק המוצגים, והשגה מיום 24.12.2020 בקשר עם ההחלטה לגבי תקופת הזכאות יולי-אוגוסט – נספח 4 לתיק המוצגים בעמוד 88).

המערערת טענה בהשגות כי במכתב הדחיה של בקשות המענק לא מצויה הנמקה והוסיפה וציינה כי חישוב הזכאות למענק לפי ממוצעים אינו תואם את הוראות חוק הסיוע הכלכלי, לפיהן חישוב הזכאות למענק נעשה על בסיס דו-חודשי, לפי היחס בין תקופת הזכאות לבין התקופה המקבילה בשנה החולפת.

המערערת ציינה בהשגותיה כי בתחילת שנת 2020 היא ביצעה פרויקטים בפיליפינים ועם תחילת משבר הקורונה – פרויקטים אלו בוטלו והתשלומים בגינם הופסקו. יתר על כן, נטען כי בתחילת מרץ 2020 נדרשו עובדי המערערת לעזוב את הפיליפינים. כך, התקדמות הפרויקטים נפסקה ובהתאם גם ההכנסות, בעוד המערערת ממשיכה לשאת בהוצאות קבועות לרבות שכר עבודה של עובדיה אותם לא הוציאה לחל"ת ולא פיטרה. על כן, המערערת טענה בהשגותיה כי היא זכאית לקבל את המענק לתקופות הזכאות, וזאת נוכח העובדה כי הירידה במחזור עסקאותיה בין תקופת הזכאות לתקופת הבסיס הינה בשיעור שמעל 40%, והירידה במחזורי העסקאות נגרמה כתוצאה ממשבר הקורונה.

4.החלטות המשיבה בהשגות שהוגשו על ידי המערערת ניתנו ביום 26.5.21 – ראו עמוד 40 לתיק המוצגים (החלטה בהשגה לתקופה מאי-יוני) ונספח 5 עמוד 90 (החלטה בהשגה לתקופה יולי-אוגוסט). בהחלטות בהשגות (שהינן זהות) קבעה המשיבה כי:

"מבדיקת דיווחיך למע"מ לשנים 2019 ו 2020 ניכרים מחזורים תנודתיים מאוד כמו כן נמצא כי עסקאותיך לתקופה מינואר עד דצמבר 2020 לא ירדו באופן משמעותי לעומת העסקאות בשנת 2019, בחישוב ממוצע מחזורים הן לתקופת הבסיס והן לתקופת המענק לא נמצאה ירידת מחזורים המזכה במענק ומשכך לא הוכחה שקיימת פגיעה בהכנסותיך כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, יש לציין כי מטרת המענק הינה השתתפות בהוצאות קבועות בעסקים שנאלצו להפסיק פעילותם ולא יכלו לממן הוצאות קבועות מה שאינו המקרה להלן, לאור האמור דינה של בקשתך להידחות."

5.המערערת לא השלימה עם החלטותיה אלו של המשיבה בהשגותיה והגישה שני עררים נפרדים לוועדת הערר, על ידי שני מייצגים שונים – ערר 2000/21 (נספח 2 לתיק המוצגים) הוגש על ידי עו"ד מוחמד וואתד בשם המערערת ביחס להחלטה בהשגה לתקופת מאי-יוני (ניתנה ארכה להגשת ערר זה); ערר 1398/21 (נספח 3 לתיק המוצגים) הוגש על ידי ב"כ המערערת בערעור דנן ביחס להחלטה בהשגה לתקופה של יולי-אוגוסט.

6.בתמצית ייאמר, כי המערערת טענה בשני העררים כי הציגה ראיות לעניין הקשר הסיבתי בין ירידת מחזורי עסקאותיה בתקופות הזכאות לעומת תקופות הבסיס לבין התפשטות נגיף הקורונה, המוכיחות כי אלמלא משבר הקורונה לא היתה נגרמת לה ירידת המחזורים בתקופות הזכאות. המערערת טענה כי הוזמנו ממנה שלושה פרויקטים בפיליפינים – פרויקט כארמן, פרויקט קורודבה ופרויקט סנטה מריה – אשר היו אמורים להפיק לה הכנסות בתקופות הזכאות, אך הפרויקטים הללו הופסקו בשל מגיפת הקורונה ולא התקבל תשלום בגינם.

המערערת ציינה כי תכליתו של חוק הסיוע הכלכלי מתקיימת במתן המענקים לתקופות הזכאות בשל כך שהיא המשיכה לשאת בהוצאותיה הקבועות ונקלעה לקשיים תזרימיים בשל כך.

לעמדת המערערת בעררים שהוגשו על ידה – אין נפקות לתנודתיות של מחזורי עסקאותיה מקום בו המערערת הוכיחה את הקשר הסיבתי בין התפשטות נגיף הקורונה לבין הירידה במחזורי עסקאותיה בתקופות הזכאות . המערערת הוסיפה וטענה כי מאחר וההכנסות בגין שלושת הפרויקטים בפיליפינים שבוטלו – לא הגיעו לידיה גם בהמשך, ומאחר ומחזורי תקופות הבסיס שיקפו את פעילותה העסקית השגרתית – אזי אין כל בסיס לשיטת השוואת ממוצעי המחזורים בה נקטה המשיבה.

המערערת טענה לחלופין ולמען הזהירות, ומבלי לגרוע מטענותיה הראשיות, כי ממוצע המחזורים היחיד שעשוי להיות רלבנטי ולשקף פעילותה רגילה של המערערת, לצורך בירור מחזור הבסיס לחישוב המענק – הוא מחודש מאי עד דצמבר 2019.

7.דיון בעררים (בהיוועדות חזותית) התקיים ביום 4.11.2021 (ראו פרוטוקול הדיון בוועדת הערר – עמוד 225 ואילך לתיק המוצגים). בדיון נכחו מנכ"ל המערערת, מר זיו מלכין, רואה החשבון של המערערת ובאי כוחה בשני העררים, וכן באת כוח המשיבה בעררים, ושתי נציגות של המשיבה.

8.במהלך הדיון נשאל רואה החשבון של המערערת מספר פעמים על ידי חבר הוועדה לפי איזה בסיס נרשמות ומדווחות הכנסות המערערת.