פס"ד בערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה בעניין שיעור נכות בגין טינטון

1. לפניי ערעור על החלטה הוועדה הרפואית העליונה, אשר דנה בעניינו של המערער בתאריכים 3/1/19 ו-28/3/19, ואשר קבעה למערער נכות בשיעור 1% בגין טינטון לא קבוע, ודחתה את טענות המערער באשר לטינטון תמידי.

2. המערער יליד..., שירת בצה"ל בשנים ..., ומאז שנת 2001 הוא משרת בשירות בתי הסוהר.

למערער נכות בשיעור 5% בגין הגבלה מזערית בתנועות עמוד שדרה מותני, וכן הגיש המערער תביעה להכרת זכות בכל הקשור לליקוי שמיעה ולטינטון.

לתביעתו זו צירף המערער תצהיר בנוגע לחשיפתו לרעשים חזקים של טריקות דלתות ברזל כבדות, רעשים ממערכת קשר וכריזה, ורעש במטווחים.

3. בתאריך 13/12/15 ניתנה, לבקשת קצין התגמולים, חוות-דעת של ד"ר ראובן בן טובים באשר לקשר בין ליקוי השמיעה והטינטון לבין השירות.

ד"ר בן טובים צין בחוות-דעתו, כי קיימות 3 בדיקות אודיומטריות התנהגותיות בעניינו של המערער, האחת מיום 14/7/96 - המראה ליקוי שמיעה גבולי בתחום התדירויות הגבוהות בצד שמאל, השנייה מתאריך 16/4/15 ממכון "גל", המראה סף של 15 דציבל בתחום תדירויות הדיבור וכן שקע בתדירויות הגבוהות של 3,000 ו-4,000 הרץ מ-25 דציבל ומעלה דו צדדי.

הבדיקה השלישית היא מיום 1/7/15 ממכון "שנהב", ואף היא מראה תוצאות זהות לתוצאות של מכון "גל", בכל הקשור בתדירויות הדיבור ובתדירויות הגבוהות.

ד"ר בן טובים חיווה דעתו, כי קיימת נכות שמיעתית וטינטון נלווה כתוצאה מהשירות, כשבתחום תדירויות הדיבור מדובר על 15/15 דציבל בממוצע, ובתחום התדירויות הגבוהות מדובר על ירידה מעבר ל-25 דציבל דו צדדי.

לאור חוות-דעתו של ד"ר בן טובים, נשלחה למערער הודעת קצין התגמולים מיום 4/1/16 כי ליקוי השמיעה והטינטון מהם הוא סובל אירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו.

4. בטרם נבדק המערער על-ידי וועדה רפואית מחוזית הוא הופנה לביצוע בדיקת BERA בבית-החולים רמב"ם ובממצאי ה-BERA נמצא כי אין עדות להאטת הולכה במסילת השמע בגזע המוח, וכי קיימת עדות לשמיעה תקינה בשני הצדדים, לרוחב כל התדרים (BERA מיום 24/3/16).

            בבדיקת שמיעה במכון השמיעה ברמב"ם מתאריך 6/3/16 התוצאות הראו שמיעה טובה יותר מזו המתועדת באודיוגרמים ממכון "גל" וממכון "שנהב".