פס"ד בערעור על החלטה הדוחה בקשה לביצוע בדיקת רקמות אנונימיות לקביעת אב במסגרת הליך פונדקאות

השופט נפתלי שילה:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 11.12.22 (כב' השופט ליאור ברינגר בתמ"ש 45240-02-22) שמחק את תביעת המערערים מחוסר מעש ועל החלטת בית המשפט מיום 8.11.22 שדחה את בקשת המערערים לבצע בדיקת רקמות אנונימית לזיהוי רקמות, כך שלא ניתן יהיה לדעת מי מבין המערערים הוא אביה הגנטי של הקטינה שנולדה בהליך פונדקאות בחו"ל.

א.רקע עובדתי

1.המערערים הם בני זוג גברים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל בשנת 2018 וביום 9.3.20 נולד להם בן (להלן: הקטין) בהליך פונדקאות בקנדה.

2.המערערים הגישו תביעת אבהות ביחס לקטין שבה עתרו לכך שיוצהר שהמערער 1 הוא אביו של הקטין ולאחר מכן עתרו לכך שיינתן צו הורות פסיקתי ביחס לקטין שבו ייקבע שהמערער 2 אף הוא אביו של הקטין מכוח זיקה לזיקה. בוצעה בדיקת רקמות לבירור אבהות של הקטין ולאחר מכן, ניתן פסק דין הצהרתי לאבהות, בהתאם לתוצאות הבדיקה ולפיו המערער 1 הוא אביו של הקטין.

3.לאחר שניתן פסק הדין לאבהות ובטרם שניתן צו הורות פסיקתי לבן הזוג, המערער 2, פנו המערערים למשרד הפנים על מנת לרשום את פסק הדין ההצהרתי לאבהות ופקיד הרישום סירב לרשום את שם המשפחה הכפול של הקטין, הנושא את שמות המשפחה של שני המערערים כמופיע בתעודת הלידה של הקטין ובפסק הדין והוא רשם רק שם המשפחה של ההורה הגנטי.

4.המערערים פנו בעתירה מנהלית נגד משרד הפנים בדרישה ששני שמות המשפחה של הקטין יירשמו כפי שמצוין בתעודת הלידה ובפסק הדין לאבהות ובית המשפט (כב' השופטת מיכל אגמון גונן בעת"מ 56941-05-21) קיבל את עתירתם ביום 13.6.22 והורה לפקיד הרישום לרשום את שני שמות המשפחה של הקטין.

5.בית המשפט קמא אף העניק למערער 2 צו הורות פסיקתי על הקטין.

6.ביום 25.4.22 נולדה למערערים קטינה בהליך פונדקאות שנערך בקנדה, באמצעות אותה אם פונדקאית שילדה את הקטין (להלן: הקטינה).