פס"ד בערעור על דחיית תביעה לביטול הסכם ממון

השופט נפתלי שילה:

ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה (כב' השופט ארז שני בתלה"מ 30276-07-17 ותיקים נוספים) מיום 26.11.18, במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לביטול הסכם ממון שנכרת בין הצדדים ונדחתה תביעתה למזונותיה.

• רקע עובדתי

   

  1.הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 23.9.99 ונולדו להם שני ילדים.

   

  2.המשיב מנהל יחד עם אחיו חברה שעוסקת בנדל"ן בישראל ובאיטליה, כשנכסי הנדל"ן נרכשו ע"י הורי האחים המתגוררים באיטליה. כמו כן, ע"ש המשיב רשומים נכסי נדל"ן בישראל ובאיטליה שנרכשו לפני נישואי הצדדים.

   

  3.הצדדים התגוררו בתחילת נישואיהם בדירה בירושלים שהיתה שייכת למשיב. בשנת 2009, מכר המשיב דירה אחרת שהיתה בבעלותו בירושלים ושנרכשה לפני הנישואין, ובאמצעות תמורתה ומשכנתא, הוא רכש דירה בתל אביב שנרשמה על שמו בלבד והצדדים עברו להתגורר בה בשנת 2010 (להלן: הדירה).

   

  4.בחודש דצמבר 2012 הצדדים וילדיהם נסעו לחופשת סקי באיטליה. במהלך החופשה, הוצע למשיב לרכוש דירה באיטליה ואביו דחק בו לבצע את העסקה במהירות, מאחר שמדובר היה במחיר אטרקטיבי.

   

  5.המשיב התייעץ עם עו"ד באיטליה אשר המליץ לו, כנראה עקב החוקים באיטליה ודיני המס שם, לרשום את הדירה על שמו בלבד ולהמציא הסכם ממון המאשר שהדירה שייכת רק לו, ולמערערת אין כל זכויות בה.

   

  6.עם שובה של המשפחה לארץ, התייעץ המשיב עם עורכת דינו בהליך דנן בכל הנוגע לעריכת הסכם ממון. עורכת דינו יעצה לו לחתום על הסכם ממון כולל, שבו ייקבע שכלל רכושו החיצוני – לרבות כל נכסי החברה – שייך לו בלבד. לדבריו, עורכת הדין אמרה לו שאם ההסכם יתייחס רק לדירה הספציפית באיטליה שהוא התעתד לרכוש, ניתן יהיה לטעון שרק דירה זו אינה משותפת ואולם יתרת זכויותיו של המשיב בנכסי נדל"ן אחרים שבבעלותו, הם משותפים לו ולמערערת.