פס"ד בערעור על גז"ד בעקבות הודאת הנאשם בעבירות החזקת נשק ושיבוש מהלכי משפט

ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בנצרת, [כב' השופטת י. שטרית]

מיום 05/03/12, בתיק 13836-02-11

המערער הורשע בבית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת יפעת שטרית), על פי הודאתו, בעבירות של החזקת נשק - עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); וכן שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 1/2/11 בעת ששהה בכפר טורעאן, החזיק המערער באקדח מסוג סטאר (להלן: "האקדח"), בשתי מחסניות, שבאחת מהן שמונה כדורים לאקדח בקוטר 9 מ"מ ובשניה שבעה כדורים לאקדח בקוטר 9 מ"מ, וכן בקופסת כדורים שבתוכה שלושים ותשעה כדורים לאקדח בקוטר 9 מ"מ, כולם כדורים שבכוחם להמית (להלן: "התחמושת"). מכתב האישום עולה כי משהבחין המערער בשוטרים שהגיעו למקום, נכנס בריצה לבית, שבר את החלון והשליך החוצה את האקדח והתחמושת. למערער יוחסו במסגרת כתב האישום עבירות של החזקת נשק ושיבוש מהלכי משפט.

על פי הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הודה המערער בעובדות כתב האישום והורשע בהתאם להודאתו. בטרם גזירת עונשו של המערער, הסכימו הצדדים על הזמנת תסקיר מטעם שירות המבחן, וכן הבהירו כי לאחר קבלת התסקיר, יטענו לעונש באופן חופשי.

בית המשפט קמא גזר על המערער 8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו; מאסר על תנאי של 12 חודשים, והתנאי הוא כי לא יעבור במשך 3 שנים כל עבירה בנשק מסוג פשע ויורשע בגינה; מאסר על תנאי של 6 חודשים, והתנאי הוא כי לא יעבור במשך 3 שנים כל עבירה בנשק מסוג עוון ויורשע בגינה; מאסר על תנאי של 4 חודשים, והתנאי הוא כי לא יעבור במשך 3 שנים עבירה של שיבוש מהלכי משפט ויורשע בגינה; ולבסוף קנס בסך של 3,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו.

הערעור שלפנינו מכוון כנגד חומרת העונש שהוטל על המערער.

לטענת סנגורו של המערער, העונש שהוטל על המערער הינו מופרז לחומרה ובלתי פרופורציונלי – הן בנסיבותיו של המעשה והן בנסיבותיו של העושה.

הסנגור טוען כי בית המשפט קמא לא נתן משקל ראוי לעברו הנקי של המערער, לסוג הנשק והעבירות המיוחסות למערער, להמלצת שירות המבחן, להודאתו של המערער ונטילת האחריות מצדו, לנסיבותיו האישיות והרפואיות של המערער ואמו וכן לחיסכון הרב בזמן שיפוטי. כמו כן, על פי הנטען, שגה בית המשפט קמא משלא נתן משקל ראוי להשלכות שעשויות להיות לשליחתו של המערער למאסר מאחורי סורג ובריח, בהינתן עברו הפלילי הנקי, ומשלא נתן דעתו לחשש כי שליחתו של המערער למאסר תגרום לנזקים בלתי הפיכים למערער ולבני משפחתו הסמוכים על שולחנו. סנגורו של המערער טוען כי המערער שהה במעצר מאחורי סורג ובריח למשך 42 ימים ובהמשך שוחרר בתנאים מגבילים קשים, נתונים שלא קיבלו משקל ראוי בגזר הדין של בית המשפט קמא. עוד מדגיש סנגורו של המערער כי מדובר במקרה בודד של החזקה של אקדח אחד, ללא סחר ומבלי שבוצעה עסקה בנשק. סנגורו של המערער סבור שבית המשפט קמא נתן משקל יתר לעבירת שיבוש מהלכי משפט שיוחסה למערער, תוך שהוא טוען כי התנהגותו הספונטאנית של המערער באותו רגע נבעה מחששו הטבעי לנוכח הגעת כוחות המשטרה למקום. לשיטתו של הסנגור, בית המשפט קמא לא נימק כדבעי את גזר דינו ולא התייחס לפסיקה שנאספה והוצגה על ידי המערער בתמיכה לטענותיו, ממנה עולה כי גם במקרים חמורים יותר הטילו בתי המשפט עונשים מתונים יותר, ובתוך כך הסתפקו בהטלת ענישה שתרוצה על דרך של עבודות שירות.