פס"ד בערעור ובקשה לאכוף החלטה בעניין מקרקעין

ס. הנשיא, השופטת  אסתר הלמן – אב"ד

1. בפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא, במסגרתה התקבלה בקשת המשיבים, לכוף על המערערת את קיומו של פסק הדין שניתן ביום 25/2/16, וזאת בגדר הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט (להלן : "פקודת הביזיון"). כחלק מאותה החלטה חויבה המערערת בתשלום קנס בסך 1,000 ₪ עבור כל יום בו לא תקיים את פסק הדין, שמכוחו (כך נקבע), היא מחויבת לשלם למשיבים פיצויים בסך 4,562,396 ₪ (בניכוי מה ששילמה כסכום שאינו שנוי במחלוקת). בנוסף, חויבה המערערת לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בגין הדיון בבקשה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

הרקע

2. ביום 21/1/16 הגישה המערערת, מדינת ישראל/רשות מקרקעי ישראל (להלן : "המערערת") תביעה כנגד המשיבים, במסגרתה עתרה להורות על סילוק ידם מן המקרקעין הידועים כחלקה 47 בגוש 13181, חלק מחלקה 2 בגוש 13236 וחלק מחלקה 18 בגוש 13446 במטולה (להלן : "המקרקעין"), והרשומים בשלמות על שם מדינת ישראל או רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל.

בכתב התביעה פורט כי המקרקעין הללו (ששטחם הכולל הינו 173.340 דונם), הינם חלק משטחי מקרקעין נרחבים יותר, אשר אליהם פלשו המשיבים או מי מהם או מי מטעמם, ללא כל זכות או רשות או הסדר חוזי עם המערערת ואשר עליהם הם מקיימים מטעי פרי מסוגים שונים. 

3. התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, נועדה, כמפורט בה, להביא לפינוי מידי של השטח המצומצם לעיל, לצורך מימוש תכנית רובע יובלים ג/19257 (להלן: "תכנית רובע יובלים").

4. בכתב התביעה הסבירה המערערת והדגישה כי המקרקעין נשוא ההליך אינם כלולים בשטחי אגודת החקלאי מטולה- אגודה שיתופית בע"מ (להלן : "האגודה") שהמשיבים, תושבי מטולה, הינם חברים בה.

5. עוד הובהר מפורשות (בסעיף 7 לכתב התביעה) כי "מאחר ולרשות אין ידיעה ברורה לגבי השטח המדויק שמחזיק או מעבד כל אחד מן הנתבעים, מתוך המקרקעין..." מוגשת התביעה כנגד כל הנתבעים (המשיבים) יחד ולחוד, ובהקשר לכל שטחי המקרקעין הנתבעים לפינוי.

6. כתב התביעה מייחד פרק לסוגיה הנוגעת למקרקעי משבצת האגודה, הכלולים בתכנית רובע יובלים. לפי האמור בתביעה, המערערת כבר הגיעה להסדר פדיון עקרוני מול האגודה, לגבי שטחי המשבצת ושטחים נוספים, שהוחזקו על ידי חברי האגודה, והכלולים בתכנית רובע יובלים, לגריעתם משטחי האגודה כנגד קבלת פיצויים.