פס"ד בערעור בעניין מזונות קטין ומזונות אישה לפי הדין הדרוזי

בעניין הקטין קטין יליד 2017

פסק דין

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה) בתלה"מ 7389-10-20 מיום 6.12.2020, במסגרתה נפסקו מזונות זמניים ומדור עבור הקטין בסך 1200 ₪, וכן נדחתה בקשת המבקשת לפסיקת מזונות אישה זמניים (להלן: "ההחלטה קמא").

רקע וההחלטה קמא

2. המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים") ערכו את טקס העק'ד ביום ... [שנת 2016] ולאחריו נישאו, בהתאם למנהגי העדה הדרוזית.
3. מנישואים אלו נולד הקטין שפרטיו בכותרת, כבן שלוש שנים בעת הגשת התובענה קמא.
4. נישואי הצדדים עלו על שרטון ובסופו של דבר, המבקשת עזבה את בית הצדדים עם הקטין, והם עברו לבית הוריה התומכים ומסייעים לה ולקטין.
5. המבקשת הגישה את התובענה קמא ביום 6.10.20, למזונות קטין ומזונות אישה.
6. יוער כי כנגד שני הצדדים מתנהלים (בנפרד) הליכי חדלות פירעון, לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ושניהם הציגו אישורי ניהול הליך מאת בית משפט לחדלות פירעון, בתיק קמא.
7. בבקשתה למזונות זמניים בתיק קמא, פירטה המבקשת כי המשיב הינו עצמאי שהכנסתו הממוצעת החודשית עולה על 20,000 ₪ ואילו היא עצמה בחל"ת בשל מצב המשק ומגבלות הקורונה.
8. המבקשת העמידה את צרכי הקטין על סך 2,985 ₪ לחודש, כולל מדור והוצאת אחזקת בית, ואת צרכיה שלה על סך 3,525 ₪, כולל מדור והוצאת אחזקת בית.
9. המבקשת טענה בבקשתה קמא כי המשיב מחויב על פי דינו האישי (הדת הדרוזית) לשאת במזונותיהם של אשתו (המבקשת) ובנו, הקטין.
10. עוד ציינה המבקשת כי הוריה, אשר תמכו בה ובקטין ופרנסו אותם עד כה, הודיעו זה מכבר כי אין באפשרותם להמשיך לממן את המבקשת והקטין.
11. ביום 6.12.20 נתן בית המשפט קמא את החלטתו קמא. להלן חלקה האופרטיבי:

"בשלב זה, אשר למזונות זמניים עבור הקטין , עד החלטה אחרת – ... אני מחייבת את המשיב לשלם על חשבון מזונות זמניים ומדור של הקטין, סך של -1,200 ₪. התשלום ישולם החל ממועד הגשת תביעת המזונות, ב- 10 לכל חודש כל חודש מראש. ככל והמבקשת תציג הסכם שכירות תקף ועדכני ויוכח תשלום שכר דירה בפועל אבחן הוספת מדור וגובהו.

נוסף על כך יישאו שני ההורים בחלקים שווים בהוצאות החינוך החריגות של הקטין , לאחר הפחתת מענק חינוך המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי עבור הקטין. וגם יישאו שני ההורים בחלקים שווים בהוצאות הבריאות החריגות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים או הביטוח הרפואי של הקטין – ובלבד שההוצאה עולה על סך של 100 ₪.

אשר למזונות אישה, המבקשת עותרת לחיוב המשיב בסך של 3,525 ₪ לחודש. המבקשת לא צירפה אסמכתאות לעניין צרכיה האישיים להם עתרה. בהתאם להוראת סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט- 1959 הדין אישי הרלוונטי הוא חוק המעמד המעמד האישי לעדה הדרוזית בישראל (להלן: "החוק"). הסעיפים הרלוונטיים לענייננו הם סעיפים 28 ו- 36. על פי הקבוע שם, מזונות האישה הם בגדר חובה המוטלת על הבעל אך זכות האישה למזונות פוקעת אם נטשה את בית בעלה ללא סיבה חוקית. עוד נקבע שם כי בהתאם לסעיף 28 לחוק ייקבעו דמי מזונות האישה בהסכמת בני הזוג או לפי פסק דינו של הקאדי.  בענייננו טוען המשיב בסעיף 8 לתגובתו כי הגיש תביעת הגירושין בבית הדין הדרוזי בעכו אך תביעה זו טרם התבררה. משמע כי בשלב זה טרם ניתן פסק הדין של הקאדי. טענת המבקשת היא כי עזבה את בית הצדדים בשל לחץ משפחתי וחברתי שהפעילו המשיב ומשפחתו על המבקשת בשל הגשת תביעת הגירושין בבית הדין הדרוזי (סעיף 33 לכתב התביעה). טענה זו אינה מלמדת כי עזיבת המבקשת את דירת הצדדים נכפתה על המבקשת. בשל המחלוקת אשר למניעה לחיים משותפים והער הסכם שכרירות, איני מחייבת את המשיב בשלב זה במזונות זמניים עבור המבקשת.