פס"ד בערעור אודות סכום התביעה ושיעור האגרה מתוכה בגין עיזבון

לפני ערעור שהגישו המערערים על שתי החלטות שיצאו מלפני כבוד הרשמת אורית יהלומי, הראשונה מיום 6.8.19 והשנייה מיום 11.8.19, בהן הורתה למערערים, בין היתר, לפרש את סכום התביעה ולשלם עבורה אגרה בשיעור של 1% מסכום התביעה.

עסקינן בתביעה נזיקית שהגישו המערערים כנגד המשיב 1 ובמסגרתה עתרו בבקשה להטלת עיקולים זמניים על נכסיו. התביעה הוגשה בשם עיזבון המנוח מ' (המערער 1), רעייתו (המערערת 2) ובנותיו (המערערות 3-4) כנגד אחי המנוח, אשר כנטען רצח את המנוח ביום XXX בדקירות סכין על רקע סכסוך ירושת אמם ז"ל. הסעדים שנתבעו בכתב התביעה נוגעים כולם לנזקי גוף ממוניים ושאינם ממוניים אשר כנטען נגרמו למערערים כתוצאה מהעוולה הנטענת שעוול המשיב 1.

בהחלטה מיום 6.8.19 קבעה כבוד הרשמת יהלומי שכתב התביעה כפי שהוגש אינו יכול לעמוד וזאת משני טעמים. הראשון, משום שלא ניתן לצרף את העיזבון כתובע שכן עיזבון אינו אישיות משפטית שיכולה לתבוע ולהיתבע וכן כי כל אימת שלא ניתן צו קיום צוואה אין ליורשי המנוח מעמד בהליך. השני, משום שלא כומת סכום התביעה בהיותה תביעה כספית נזיקית ולא שולמה האגרה בגינה בהתאם, בשיעור של 1% מהסכום הנתבע (כ"תביעה לסכום קצוב" בהתאם לסעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ה-1995). עוד נקבע שרק לאחר תיקון כתב התביעה וכימות הסעד הכספי (ותשלום האגרה בעדו) ניתן יהיה לדון בבקשה לסעד הזמני.

בהחלטה מיום 11.8.19 דחתה כבוד הרשמת יהלומי את בקשת המערערים לעיין מחדש בהחלטתה מיום 6.8.19. אשר לטענת המערערים לפיה לתלויים עומדת זכות עמידה עצמאית קבעה כבוד הרשמת שניתן "לדחות" בשלב זה את הדיון בשאלה האם ניתן להגיש התביעה בשם עיזבון המנוח, בטרם ניתן אחר העיזבון צו ירושה או צו קיום צוואה.

אשר לכימות התביעה וסיווג האגרה פירטה כבוד הרשמת שבבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית בגין נזקי גוף מהווה תביעה כספית לכל דבר ועניין, ועל כן חלה בנסיבות העניין הוראת סעיף 1 לתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), המעמידה את גובה האגרה על שיעור של 1% מן הסכום הנתבע.

ביום 15.8.19 הגישו המערערים כתב תביעה מתוקן (שגם אליו צורף עיזבון המנוח כתובע), בו העמידו את סכום התביעה על הסך של 1,000,000 ₪ "לצרכי אגרה בלבד", ושילמו אגרה בשיעור של 1% מהסכום הנתבע. בהמשך לכך, ביום 20.8.19 וביום 4.9.19 ניתנו צווי עיקול זמניים מוגבלים לסכום התביעה שפורט.

ביום 11.9.19 עתרו המערערים בערעור דכאן על שתי ההחלטות ותמצית השגותיהם תפורט להלן. לטענתם, שגתה כב' הרשמת בקביעה שאין לאפשר את הכללת העיזבון (המערער 1) כתובע בכתב התביעה ובקביעה לפיה ליורשים אין מעמד בתביעה. כן לדבריהם שגתה כבוד הרשמת בכך שקבעה שהתובעים חייבים בכימות כתב התביעה, וכפועל יוצא שגתה גם בסיווג האגרה בה הם חבים, בשיעור של 1% מהסכום שכומת.