פס"ד בעניין שיתוף ספציפי ביחס לנכס שניתן לאישה במתנה והבעל פעל לישום קומבינציה לגביו

השופט צבי ויצמן, אב"ד

ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת (כב' הש' ב. יזרעאלי) מיום 5.6.23 במסגרתו הכריע בית המשפט בתביעות רכושיות שהוגשו על ידי הצדדים וקבע, בין השאר, כי למשיב בעמ"ש 15734-10-23, זכויות (מחצית) בחמש דירות בנס ציונה הרשומות על שם המערערת בלבד, בקיזוז שווי המקרקעין עליהן בנויות הדירות כקרקע חקלאית נכון למועד הקרע, וזאת אחר שמצא כי הייתה כוונת שיתוף מצד המערערת באשר לדירות אלו המהוות חלק מהתמורה במסגרת הסכם קומבינציה שנחתם ביחס למקרקעין בסיועו ופעולתו של המשיב (תלה"מ 59414-01-20), וכן דחה את תביעת המערערת לפיצוי בגין פערי השתכרות בין הצדדים (תלה"מ 9319-04-21).

שני הצדדים ביקשו לערער על פסק הדין – המערערת בעמ"ש 15734-10-23 טענה כנגד מסקנת בית משפט קמא באשר לכוונת השיתוף ביחס לדירות נושא הסכם הקומבינציה (תכונה להלן, מטעמי נוחות - המערערת), ואילו המשיב בעמ"ש 15734-10-23 ערער כנגד קביעת בית משפט קמא לפיה יש להפחית את שווי הקרקע מזכויותיו שלו בדירות (עמ"ש 45801-12-23; להלן – המשיב). 

                                            ***

הנדרש לנדון

1. הצדדים הם בני זוג אשר נישאו בשנת 1996 ונפרדו לאחר כ-23 שנים, ביום 11.19. לצדדים שלושה ילדים, שניים מהם בגירים. הצדדים התגוררו בדירת מגורים הרשומה על שמם ברעננה. לצדדים דירה נוספת הרשומה על שמם ברעננה.

המערערת עתרה לפירוק השיתוף בדירות ברעננה (תלה"מ 68967-11-20) וכן עתרה לשיפוי בגין פערי השתכרות או לקבלת זכויות בנכסי מוניטין וקריירה שצבר המשיב (תלה"מ 9319-04-21).

2. ביום 7.96, מספר שבועות קודם לנישואי הצדדים, הועברו למערערת מקרקעין במתנה מאביה. המתנה הושלמה ברישום הזכויות על שם המערערת ביום 4.8.96.

בשנת 2002 הופשרה אחת מהקרקעות לבניה. עד לשנת 2005 הושכרה הקרקע לשימוש כפרדס. הקרקע השנייה טרם הופשרה. על פי הסכמי קומבינציה שנערכו עם קבלן קיבלה המערערת תשלום במזומן (לטענתה בהיקף של 2,230,000 ₪, ראו סע' 18 לכתב ערעורה) וכן 7 דירות. שתיים מהדירות נמכרו במהלך תקופת הנישואין ותמורתן הופקדה לחשבון המשותף של בני הזוג, 5 הדירות הנותרות נרשמו על שם המערערת.